ספרים מומלצים ע"י "הדרך למעלה"

מאת: חנה בית הלחמי וענת שקד

חזרה לרשימת הספרים המומלצים

עוד ב"הדרך למעלה:

פוליטיקה של שכול

הבריאות שלך

סגנון חיים

עבודה וקידום

הכסף שלך

העסק שלך

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

   "אמורי, אשיג אטוסה" מאת נורית זרחי בהוצאת ספריית הפועלים. מאיירת: הילה חבקין

 

על ספריה של נורית זרחי / הקדמה מאת חנה בית הלחמי
נורית זרחי כתבה כ- 70 ספרים לילדים ונוער. הספרים, מלבד היותם חכמים, מתוחכמים, לא מתיילדים ונטולי נימה פטרנליסטית המאפיינת רבים ורבות מסופרי/ות הילדים, הם גם פנינה שוויונית ופמיניסטית בנוף ספרות הילדים וספרות בכלל. ספרי מופת המעניקים הבנייה תרבותית-מגדרית שוויונית ומפגש מרתק עם ערכים פלורליסטיים, רוויי עניין והומור. כולם מאופיינים במשפטים פשוטים של התבוננות מחודדת על מצבי חיינו. אחד מהמשפטים הללו, למשל, הוא משפט שאומרים לה הג'וקים המכוערים, שבראה שלא בכוונה: "לא בכוונה זה פשוט בכוונה אחרת". היא אורגת מן המילים צירופים כמעט בלתי אפשריים של תובנות, שמעלים בקוראת את התחושה: 'כל כך פשוט, איך לא חשבתי על זה, היא כותבת עלי'.

 

זרחי גם אינה חוששת מעיצוב השפה - היא לוקחת לעצמה את חירות המשוררת והופכת את השפה לחייה, דינאמית, מותאמת לדובריה ודוברותיה. היא ממציאה מילים והטיות ואינה מאויימת על ידי חוקים וקבעונות. היצירה בהתגלמותה.

כתביה של זרחי הם אומנות אמיתית, המשאירה את הקוראות, הצעירות והמבוגרות כאחת, עם הרבה פרשנויות - כדרכה של אומנות טובה - ועם עולם פנימי סובלני יותר משהייה טרם שנחשפו לספרים הללו. בין ספריה – "זוגות וזאת" על חד-קרן שעולה לבדה, בין כל הזוגות, לתיבת נח, "אמורי אשיג אטוסה" על כוח הרצון והבחירה האישית-נשית, תוך עמידה דקה וחדה על סטריאוטיפים מגדריים ועל חוסר האמת שבהם, "שינגלונגה מיטה מסודרת" שהוא במידה מסויימת גם על סדר העדיפויות המגדרי והאישי בחיים, ועוד רבים וטובים.


נורית זרחי משפיעה מלמטה, מהמקום המורכב והחשוב מכולם: מחינוך ילדינו (בנים ובנות כאחת). היא משפיעה ערכית, חברתית, אישית, רגשית, שוויונית ואיכותית. זרחי היא פנינה בנוף החינוך והספרות בארץ, סופרת של ספרות טובה לילדים. יש לה גם בחירה מדהימה של מאיירות מחוננות שהופכות את הקריאה לחווייה רב חושית.

 

על הספר \ ענת שקד

הספר, אמורי אשיג אטוסה מדבר על נושאים רבים - הוא מותח  ביקורת על העולם המודרני,  הוא מדבר על אהבה והוא מדבר על התבגרותה של אמורי הקטנה ועל מה שעליה לעשות כדי להתבגר. הספר מתאים לתפיסת העולם של תקופתנו בה ההתבגרות אין פרושה נישואין או התבגרות גופנית אלא בגרות נפשית - כדי להתבגר על הילד ללמוד לקבל את עצמו.

 

אמורי הצעירה  צריכה לעבור מבחן כשהיא מסיימת את לימודיה,  המבחן הזה יקבע אם היא "תקבל תעודה",  כלומר תחשב למבוגרת,  המכשף מניח לפני אמורי זוג מזלגות ומבקש ממנה להפוך אותם למשהו שנחוץ בעולם- "את זוכרת  שלמדנו מה  הדבר שנחוץ בעולם:  משהו חזק,  משהו מהיר, משהו קני,  משהו  מכיר." אמורי הקטנה  מנסה באמת  בכל כוחה  שלוש פעמים ליצור משהו המתאים לדרישות העולם הזה אך מכיוון שהיא עדיין ילדה קטנה  היא לא  העמידה לפניה  מטרה סופית  ולכן קשה לה ליצור מהמזלגות,  שמסמלים את העולם המודרני - הדוקרני,  השימושי,  הקשה וחסר הדמיון,  משהו  שיעמוד בדרישות  החברה וגם  לא יעמוד בסתירה לרגשותיה ורצונותיה. 

 

אמורי  לא מצליחה להתגבר על רגשותיה ויוצרת ורדים לבנים, גולות צבעוניות וצדפים. הדברים שאמורי יוצרת נוצרים מתוך אהבה  (זהו פרוש  שמה - אמור=אהבה) אך  ללא מטרה  מוגדרת הם מסמלים כל מה שטבעי בעולם הזה - פרח עדין, גולה כדורית (כדור הוא הצורה הפשוטה,  הנקייה  והטבעית ביותר),  וצדפים.  הדברים שאמורי יוצרת הם בדיוק ההפך ממה שביקש הקוסם,  הם יפים,  פגיעים,  אטיים להיווצר, חלשים,  בני חלוף במידת מה ואינם ניתנים לקנייה ומכירה. לכן אמורי אינה מוכיחה שהיא יכולה לקבל את התעודה,  היא עדיין לא מבוגרת.

 

אמורי טוענת  ש"זה לא בכוונה" וזה מכעיס את הקוסם מאד,  הוא אומר לה  שכדי  להצליח בעולם  צריך כוונה" - לאמורי  אסור ללכת  אחרי נטיות ליבה,  אם  ברצונה להצליח בעולם היא צריכה לעשות מה שמצפים ממנה לעשות,  אחרת לא תמצא את מקומה בעולם.

 

הקוסם צודק אך אמורי עדיין לא  בשלה לקבל  רעיון זה,  היא  עדיין לא יודעת שהיא יכולה לעמוד בדרישות  החברה וגם  בדרישות ליבה  שלה וזאת  על ידי מציאת הכוונה מאחרי  הדברים שהיא יוצרת - רק מי שמכיר את עצמו ומקבל את עצמו ויכול להגדיר לעצמו מטרה ולהגיע אליה, הינו בוגר.

 

אמורי נמצאת במעין "גיל התבגרות" שבו דרישות החברה נראות מנוגדות לחלוטין לאפייה ולמצפונה, ניתן לראות זאת גם בבגדיה ובבגדי הקוסם - על בגדיה של אמורי מצויירים עלים ירוקים,  משהו טבעי ורך,  ועל בגדי הקוסם  מצויירות תולעים  (שהן מעולם הטבע אך לכאורה מכוערות ומגעילות) ועל  שכמייתו  מצויירים  משולשים  שהינם דוקרים  וחדים ובלתי טבעיים לגמרי (אין בטבע צורה כזאת).

 

מכיוון שאמורי נמצאת בגיל ההתבגרות והיא כועסת,  ממורמרת ומרגישה שעולם המבוגרים מתנגד לה ולמה שהיא יוצרת מתוכה, היא מורדת. המרד שלה  מתבטא  ביצירת  הג'וקים  - יצירת הכעור  מתוך כעס.  הג'וקים מסמלים את  כל מה  שדוחה ומכוער בעולמנו ואמורי פוגשת לראשונה את הכיעור - את  התת מודע  שלה שהיא לא מכירה. 

 

אמורי נבהלת מהכיעור שנמצא  בתוכה  ומתכחשת לו  "אמורי חשבה  שהם מגעילים.  היא  רצתה להשאיר אותם  על השולחן,  ובשקט בשקט לחמוק מהחדר." הסיבה שאמורי אינה בורחת מהחדר ונוטשת את הג'וקים היא אנוכית לחלוטין - היא לא רוצה שכולם  יראו את הג'וקים,  היא לא התביישה בכישלון כשהמזלגות הפכו לדברים  יפים.  מכאן ניתן  להבין שהיא מתביישת בכיעור שיצרה ושנבע ממנה עצמה ולא בכישלון ליצור משהו קני,  מכיר,  חזק ומהיר, שהוא דרישת החברה.

 

אמורי  מחביאה  את  הג'וקים  ומנסה להיפטר  מהם בשקט  אך הג'וקים אומרים לה שהיא אחראית להם, עליה ללמוד לקחת אחריות גם על הדברים המכוערים שהיא  יוצרת כי  הם רק  סימן חיצוני והכיעור האמיתי הוא בתוכה - רק  אם היא  תלמד לאהוב  את הכיעור הזה היא תוכל לקבל את עצמה,  כלומר להתבגר.  אמורי  מנסה להתנער מאחריות בטענה שהיא לא בוגרת מספיק "למה דוקא אני צריכה להיות אחראית לכם? הרי לעולם לא אקבל תעודה  לצאת לעולם." הג'וקים מלמדים את אמורי את הדבר החשוב ביותר - "לא  בכוונה זה  פשוט בכוונה  אחרת" כלומר בשביל  להצליח בחיים היא אכן צריכה כוונה מוגדרת אבל זה לא אומר שעליה לשנות את אמונותיה,  היא עדיין יכולה לעשות את מה שליבה חפץ אך עליה למצוא ולהגדיר את  המטרה שבעשיית  הדבר.  אמורי צריכה  להגדיר לה ערכים משלה  כי  לא כל  מה שמכוער  בעיני אחרים  חייב להיות  מכוער ורע בעיניה.

 

הג'וקים מבקשים  מאמורי שתאלף  אותם,  כלומר שתלמד אותם להיות מה שהיא רוצה שהם יהיו, כך הם חושבים שיוכלו לזכות באהבתה אבל אמורי לא מוכנה  לנסות לשנות  את הכיעור ליופי כי בתהליך כזה עליה קודם כל לקבל את הכיעור.

 

אמורי מנסה גישה אחרת כדי להיפטר מהכיעור שיצרה,  היא מנסה לכסות על מעשיה: "כמה שהם מתועבים, חשבה אמורי.  אבל בקול אמרה להם שהם ערומים  ושילכו  להתלבש" אבל  היא  מגלה שגם  אם כיסתה  על המעשה המכוער הוא עדיין מכוער "ג'וקים לבושים זה ממש ג'וקים עירומים עם בגדים." אמורי מתחילה  להתבגר,  היא מבינה  שכיסוי על מעשיה אינו יעיל,  היא לא  יכולה להתחמק מהמעשים שהיא עושה ושעליה למצוא דרך אחרת להעלימם.

 

הג'וקים מנסים לעזור לאמורי,  הם מנסים ללמד אותה שבכל רע יש טוב ושעליה להתמודד עם מעשיה ולא לברוח מהם. הם מנסים להראות לה שלכל דבר יש צדדים רבים וגם בהם,  בג'וקים המתועבים,  ניתן למצוא יופי שאפשר לאהוב, למשל כישרון הריקוד והשירה שלהם.  אמורי לא רואה את היופי שבג'וקים  אבל היא מבינה שלא תצליח להיפטר מהם; היא מרגישה חסרת אונים כי היא מבינה שעליה להתמודד עם מעשיה, לא משנה עד כמה מכוערים הם.

 

קישורים:

על "אם אמא שלי לא יכולה לאהוב אותי, מי בעולם כבר יצליח?" - http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=192&msgid=56480736

  

לרשימת המלצות נוספת:

 חזרה לרשימת הספרים         שילחי לחברה                         כיתבי אלינו

_________________________________________________