ספרים מומלצים ע"י "הדרך למעלה"

 

חזרה לרשימת הספרים המומלצים

עוד ב"הדרך למעלה:

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

   איך הפכה האשה לגבר, מאת טובי בראונינג, הוצ' מודן.

כשסיימתי לקרוא את הספר "איך הפכה האשה לגבר", מאת טובי בראונינג, לא יכולתי לגעת בבשר. אין שום דבר בספר שמתייחס לאכילת בשר, ובכל זאת. שלושה חודשים. צמחונית לגמרי. ואני... אני מתה על בשר.

 

אז מה יש בו, בספר הזה, שחודר עמוק כל כך ?! קשה להסביר במילים. זהו ספר חווייתי מאוד, נוגע בבטן, ברחם, בקיבה. נוגע בראש. מאוד בראש. שם מראה מול הפרצוף: "ככה אתה חי. ככה את חיה. ככה אנחנו חיים. הנה. תראו. תסתכלו. אפשר אחרת". בעולם, ובכל אחד ואחת מאיתנו, קיימים יסודות זיכריים ונקביים. בראונינג מראה איך זכריות-יתר (מהר, שרירי, בחוץ, שולט, משיג, בכוח) השתלטה על כל תחום בחיינו.

 

וקשה. קשה להימלט מהמראה הזאת. אני נמשכתי אליה כמו עליסה למאורת הארנב. יש בה משהו, בטובי בראונינג, ובכתיבה שלה, שמזמין אותך ליפול פנימה... "מרחק-מה נמשכה מאורת הארנב בקו ישר, כמין מנהרה, ואחר-כך שקעה פתאום מטה, כל כך פתאום עד שעליסה ... מצאה את עצמה נופלת לתוך באר עמוקה מאוד"... (עליסה בארץ הפלאות, לואיס קרול). והמאורה הזאתי, שנפלא ליפול אליה, היא המאורה שלי. היא מדברת אלי בכתיבה שלה. היא כותבת עלי. וזה כואב. וזה משחרר. הספר נכתב מתוך אהבה לחיים, מתוך אהבה לנשים ולגברים.

 

עוד כששמעתי את שמו: "איך הפכה האשה לגבר: על הפחד מהשומן, הפחד מהנשי, ועל התמוטטות החברה" חשתי הקלה וחדווה: הנה, סוף סוף ספר שאקרא אותו כמו ממתקים. ספר בקלי-קלות. בדיוק מה שחיכיתי לו. אני מסכימה עם כל מילה.

 

טמפונים מזיקים, כותבת בראונינג. ואני חוויתי זאת על בשרי. היא מציעה ניסוי פשוט ששום חברת טמפונים לא תציע לכם לעשות: תכניסו טמפון לכוס מים, תוציאו, ותראו מה נשאר בכוס. קחו בחשבון שהכותנה מרוססת ורעילה. הכוס, מה אכפת לה, היא סתם כוס עם מים. תחשבו על הגוף שלכן, בנות. המחזור החודשי שלנו הוא לא תקלה של הטבע שיש לפקוק. בראונינג מביאה ציטוטים ממחקרים המראים שמחלות כמו סרטן הרחם וסרטן השד, מחלות שלקו בהן בעבר רק נשים מבוגרות, נפוצות כיום בעולם המערבי בקרב יותר ויותר צעירות. אנחנו הולכות ומתכחשות לנשיות שלנו, הולכות וסותמות את הטבע שלנו, וזה תוקף אותנו בדיוק במקומות.

 

השתמשתי בטמפונים 14 שנים. בזמן המחזור החודשי סבלתי מכאבים חזקים, הקאות, זרימה חזקה, מעיים רגישים, בושה וגועל. לא העליתי על דעתי שאפשר אחרת. מאז שהפסקתי לפקוק את הרחם שלי (אני חוגגת עוד מעט שנה) אין לי כאבים. המחזור שלי נהיה סדיר, הזרימה מועטה, אני מרגישה את הרחם שלי נקי ושקט. בנות. גם אם זו תהיה הטובה היחידה שתעשו לעצמכן בעקבות קריאה בספר – עשו זאת !

 

"אפשר שהבאר היתה עמוקה מאוד, או אולי היא נפלה לאט לאט, כך או כך היה לה המון זמן להביט סביבה בעוד היא נופלת ולשאול את עצמה מה יקרה בעוד רגע" (עליסה בארץ הפלאות, לואיס קרול). יש רגעים בספר שההעמקה אל האמת היתה לי כואבת מדי. בפרק הרביעי בראונינג סוקרת סרטים אלימים ומראה איך התמכרנו אליהם. הכאב שלי היה כפול: הבנתי פתאום שהספר לא נכתב רק עלי אלא על תרבות שלמה, וכן, שההתמכרות הזו לאלימות ולכאב לא מתבטאת רק בצפייה בסרטים "אלימים" אלא כמעט בכל אמצעי המדיה ובכל המסרים הויזואלים שעוטפים אותנו. נתתי לבטן שלי לכאוב יומיים, ורק אז יכולתי להמשיך ולקרוא.

 

... אז נכון שהכתיבה מהירה, תוקפנית, חסרת-סבלנות, בלתי מתפשרת (כן. זכרית). לבראונינג יש עוד ועוד מסיכות להסיר מעינינו, וכמה שיותר מהר – יותר טוב. מלבד הטמפונים וההתמכרות לאלימות מוסרות כאן מסיכות נוספות: זו של אשליית הפמיניזם, שלטון הדיאטות והפרעות האכילה, שלטון הספורט והשרירים, תעשיית הניתוחים הפלסטיים ושאיבות השומן.

 

... ונכון גם שבאמת יצאנו מפרופורציות. כמעט שכחנו לגמרי את הנשי, הרך, המקבל, העגול. אבל לא די בהבנה הזו, וזו, לדעתי, הסגולה של הספר: בראונינג לא משאירה אותך לבד עם האמת על הריצפה, כואב ושוטט דם. הספר מראה שאפשר גם אחרת, לא רק בתיאוריה אלא הלכה למעשה. הספר משובץ בתרגילים, לנשים ולגברים, שמטרתם להתאהב מחדש בזיכריות, בניקביות, ולחבר ביניהם, לאזן ביניהם מחדש.

 

גם אם כל אחד יתרגל רק תרגיל אחד מתוך הספר – זהו שינוי. וזו החדווה האמיתית של הספר. ..."עליסה נחתה על ערמה של זרדים ועלים יבשים, והנפילה באה אל סופה. היא לא נפגעה כלל, ובן-רגע כבר קפצה ועמדה על רגליה" (עליסה בארץ הפלאות, לואיס קרול).

  

והעולם לא נראה אותו דבר אחרי שקוראים בספר. זה קצת מפחיד, קצת רועדות הרגליים ויש בחילה קלה. כמה טוב שיש את הספר הזה, שנותן לנו יד ומראה לנו איך להמשיך בדרך, לחזור לשפיות, להתחבר מחדש אל הנשי, ולמצוא את האיזון בין זיכרי לניקבי.

 

כתבה: מירי כהן 

 

_____________________________________________