בליינד דייט

פרק טז': אחי הקטן מתחתן

מאת: נחמה פרקש

 

הפרקים הקודמים:

נו???

בליינד דייט בצל פיגוע

טיול שנתי מהגהינם

ליל הסדר

המוסכניק, או: לישון עם האוייב

דייטינג מול הטלויזיה

אין מדים - אין סקס!

הרופא

הגננת לאה

אהבה ברכבת

אני מתנה

כלים שלובים

הרפתן

המפליץ

 

 

 אחי הקטן הודיע שהוא מתחתן. אני אומרת קטן מפני שבשבילי הוא תמיד ישאר תינוק אבל האמת היא שהוא בן שלושים ושתיים ואני גדולה ממנו באיזה כמה שנים. האירוע המרגש התקיים בגן מקסים ורומנטי. פנסים קטנים היו תלויים על העצים, מוסיקה של אהבה ריחפה באויר ולי נקרעו הבגדים.  הכל התחיל מזה שנכנסתי למקום בריצה, מחפשת את הזוג המלכותי, ונתקלתי באבן קטנה. טראח. השתטחתי בקולניות ראויה על הרצפה, מה שהוביל לשרשרת של אירועים טראגיים. העקבים של סנדלי הכסף החדשות שלי עפו באויר ונעלמו בתהום הנשיה והרוכסן של שמלתי המפוארת, זו שעלתה כמו שתי משכורות וחצי פלוס מקדמה, התפוצץ לתפארת. יכולתי להרגיש את המבט של אמא שלי גם בלי להסתכל עליה וכך עברו להן שלש השניות הראשונות בחתונה של אחי הקטן. הדבר הבא שאני זוכרת  היה שמישהו, כנראה אחד מנגני התזמורת שעמדה כבר על הבמה, רץ אלי וניסה לעזור לי לקום. הודיתי לו מקרב לב ואז, כשהצלחתי להשתחרר ממה שנשאר מהסנדלים שלי והפנמתי את העובדה שבחתונה הזו אני אהיה יחפה, הוא שאל אותי אם אני האמא של החתן. אני לא אומרת שזה לא כבוד גדול להיות האמא של אח שלי, להיפך, זה נהדר, רק שזה גדול עלי באיזה שלושים ארבעים חמישים שנה, אדיוט. האורחים החלו מגיעים והמחזה הראשון שנגלה לעיניהם היה אני, מאובקת, יחפה, עם רוכסן קרוע וקול רועד שאומר "מזל טוב, איזה יופי שבאתם". אני חוששת שזה לא ממש תרם למורל של הערב, אבל יכול להיות שאני טועה.

 

אחרי שתי טקילות, די מוקדם על הערב, וודקה אחת עם מיץ תפוזים מרטיני עם קרח, כמה סיכות ביטחון בגב ונשיקה מסבתא שלי, הבנתי שאני מוכרחה להתגבר על עצמי. אחרי הכל, היו לי שתי משימות חובה עד החתונה הזו. הראשונה היתה לרזות עשרים קילו כדי שאני אהיה רק האחות הלא נשואה של החתן ולא האחות השמנה הלא נשואה של החתן, והשניה היתה לבוא עם בן זוג, מהסוג שלא משלמים לו והוא בא לבד כי הוא רוצה. בשני המקרים נכשלתי כשלון חרוץ וסופי אבל החלטתי לא לוותר. נשמתי עמוק, שתיתי עוד טקילה, וככה, קצת מתנדנדת אבל עוד בסדר, הגעתי עד החופה. אני זוכרת שהיו המון אנשים, אבל ברגע שאח שלי היה צריך לומר את המילים "מקודשת מקודשת מקודשת", נראה לי, עכשיו ממבט לאחור, שהתעלפתי. התחילה המולה גדולה ואני חוששת שאח שלי לא הספיק לסיים את הטקס. אחרי שהתעוררתי מישהו הביא לי יין לבן להתאושש. החלטתי שאני יכולה בהחלט להמשיך את הערב בלי בעיות, אם רק יתנו לי לשתות עוד קפה. הסיכות של הרוכסן המפוצץ דקרו לי בגב אז העפתי אותן קיבינימט והלכתי עם גב חשוף, מה שהיווה בעיה קלה בגלל שהמשפחה של הכלה היתה חרדית. לא נורא, דווקא דפקתי שיזוף לא רע בכלל אחרי הים בשבת. בפינת הקפה גיליתי בחורון חמד, שמיד קיבל את הכינוי החביב ממתקון. הוא מזג לי קפה והיה נחמד אלי כל כך עד שלא היה אכפת לי בכלל לגלות שכל האיפור שעבדתי עליו שעות רבות לפני החתונה נמרח על פני באופן שהזכיר כוכבת אופרת רוק נאצית. ממתקון הגיש לי שוקולד ליד הקפה, וככה ישבתי לי שם וחשבתי אולי במקרה הוא אוהב אחיות שמנות לא נשואות של חתנים.

 

מישהו קרא לי לרקוד על הבמה אבל אחרי שהגעתי לשם, כולם השתתקו. אולי זה בגלל שקיפצתי באויר בצורה קצת מוזרה במשך שבע דקות ללא הפסקה, דווקא הגעתי מאד גבוה, לדעתי, אבל אז ניגש אלי  אחי הקטן ואמר לי שהוא באמת מאד אוהב אותי ושהוא תמיד יאהב אותי, אבל אולי כדאי שאני אשב קצת לנוח. אז ישבתי לנוח. מזוית העין עקבתי אחרי ממתקון בפינת הקפה. היו לו עיניים כחולות ושיער בלונדיני כמו השחקן שאני אוהבת מאופרת הסבון הזו, נו, איך קוראים לו, לא זוכרת. אוף, איזה בובון. אשה אחת, שכנראה, יכול להיות, אולי, היא דודה שלי, ניגשה אלי ואמרה לי שאוי ואבוי אם אני לא אתפוס לי איזה גבר פה. אמרתי בסדר, ניגשתי לבעלה ותפסתי לו את התחת, חזק. את מרוצה עכשיו ? אחר כך חשתי צורך לא ברור להקיא את נשמתי אבל ממתקון היה בסביבה אז התאפקתי.

 

פתאום נפסקה המוסיקה ומישהו אמר ברמקול שהוא מזמין את האחות של החתן לברך את הזוג. נזכרתי שהכנתי ברכה מאד יפה ורציתי להקריא אותה אבל הבעיה היא שלא יכולתי למצוא את הדף. קיפצתי לבמה בצעדים מאד לא ברורים ולקחתי את המיקרופון. היה לי מצב רוח מצוין. סיפרתי לכולם איך אח שלי אהב להשתין על השכנים שלו בקומה ראשונה מהקומה השלישית ואיך שמנו להם פצצות סירחון מתחת למחצלת ועד היום הם לא יודעים מזה. כולם בקהל צחקו מלבד השכנים שלנו ואבא שלי התחיל למחוא כפיים בחיוך מאולץ בתקווה שאני אסיים את הנאום אבל אני רק התחממתי. סיפרתי לכולם כמה חברות היו לאח שלי ועם מי הוא קיים יחסי מין מיד בשבוע הראשון ועם מי הוא חיכה וככה המשכתי לי במסע הנוסטלגיה. אחרי שסיימתי אף אחד בחתונה לא דיבר איתי יותר עד סוף הערב מה שלא הפריע לי בכלל, יען כי נמאס לי לשמוע את המשפט "בקרוב אצלך" יותר משש פעמים בדקה. בשעה שתיים בלילה נסגרה החתונה שהיתה, כך מספרים לי, חתונה מהממת ואני קיפצתי לי לחניון הגדול, לכיוון הרכב החדש של אחי הקטן. התוכנית המקורית היתה שאני אמורה להביא את הזוג הצעיר למלון לליל הכלולות. הכלה שאלה אותי אם אני מרגישה טוב ואולי כדאי שאני לא אנהג. נו באמת,  אז אני שמנה ולא נשואה, אז אני לא יודעת לנהוג ? הכנסתי להילוך אחורי ודהרתי היישר על סלע ענק שעמד בכניסה. עכשיו האוטו בתיקון והחתן והכלה נשארו לישון עם ההורים עד שהאוטו יתוקן. הם לא מדברים איתי ורק ממתקון, שהיה נחמד אלי כל כך , נשאר בזכרוני כדבר הכי שווה בחתונה. כמה חבל שלא השארתי לו טלפון. מזל טוב.  

 

_______________________

הכותבת היא עיתונאית ותחקירנית. הפיקה את תכניות "מבט נשי", ויש לה מדור בתכניתה של אודטה בערוץ 10.

הסידרה פורסמה בעיתון "את- מעריב", תחת הכותרת "מיס דייטינג". מפורסם ברשות הכותבת.

 

 

בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון
________________________________________________________