תצ"א עזה - רגע לפני ההתנתקות

תערוכת ציורים המבוססים על תצלומי אוויר של מעבר קרני ומחנה הפליטים ג'בליה

מאת: המערכת

 

תצ"א עזה - נורית גור לביא (קרני)

 

עוד אמנות:

ביבר הזכוכית 

החיים בגובה מטר שלושים

אפשר היה לראות הכל

 אימהות ואמנות - עליזה אורבך

האישה שאהבה יותר מדי

ורושקה - האלילה הבלתי נראית

אולי תכתבי כרגע שיר ישר?

עוד:

לייף סטייל

"אין חדש תחת השמש"

אחותי וירג'יניה

לכל סיר יש מכסה!

גפילטע יפני

הנחיות להמשך טיפול

טסטוסטרון

להוריד את הפיוזים

דרכים להרפייה

נשים מצליחות מתמודדות עם

 לחצים

 

 ארכיון מאמרים

  בריאות

 כל הטיפים

  סגנון חיים

  יעוץ

  כיתבי לנו

 

האמנית נורית גור לביא (קרני) היא בתו של יוסף קרני על שמו קרוי "מעבר קרני",

 בימים אלה מוצגת במשכן לאמנות בעין חרוד תערוכת  הציורים שלה המבוססת על תצלומי אוויר (תצ"א) של מעבר קרני ומחנה הפליטים ג'בליה. התערוכה יצאה לדרך עם ראשיתו של תהליך ההינתקות המתקיים בימים אלה, תהליך המשנה שוב את משמעותו של מעבר קרני הן בקונטקסט האישי של האמנית ובקונטקסט הפוליטי. בציורים מפנה גור לביא את המבט לעבר רחובותיו המצטלבים בצורת X של מחנה הפליטים ג'בליה המזכירים סימן של מטרה בכוונת ירי או X של ביטול. גור לביא הופכת בציוריה את תצלומי האוויר המנוכרים והפרקטיים לרקמת חיים אנושית הנפרשת בצורת "זום אין" אל הרחובות של מחנה הפליטים, הנוף של האחר.

 

בית האריזה "הדרי עזה" הוקם  על ידי החקלאי ואיש העסקים יוסף קרני, אביה של נורית גור לביא, בעזה ב 1968 בעידודו של שר הביטחון דאז משה דיין ושימש לאריזת פרי ההדר של  פרדסני עזה ששווקו לארצות ערב. דיין ראה במיזם אמצעי לנורמליזציה ולחיזוק כלכלי של רצועת עזה ברוח הימים ההם, קרני אחת הדמויות המעניינות בנוף הכלכלי דאז היה שותף לחזונו של דיין ומעבר לכך זיהה את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בו לשווק פרי הדר ישראלי לארצות ערב תחת שם המותג. עם השנים הפכה נוכחותו של בית האריזה בבעלות ישראלית בעזה לאמירה של כיבוש והלחצים הפוליטיים לסגירתו מצד הפלסטינאים הלכו וגברו ב- 92' נרצחו שני מנהליו ובית האריזה נסגר לצמיתות.

 

קרני נפטר, אך סמיכותו של המעבר הרשמי בין ישראל לרצועת עזה לבית האריזה שהקים הטביע בו את שמו-" מעבר קרני".

תהליך היצירה של סדרת ציורי תצ"א עזה המופיעות בתערוכה נמשך 5 שנים, ראשיתו עם תחילת אינתיפאדת אל אקצה ב-2001 כשההתרחשויות הסוערות סביב מעבר קרני הפכו אותו למושג בהוויה הישראלית. באמצעות תצלומי האוויר בוחנת האמנית נורית גור לביא- את  המושג מחנה פליטים דרך יחסיה עם אביה. מחנה הפליטים ג'בליה הנמצא מעברו השני של המחסום, נבחן מפרספקטיבה יוצאת דופן מההיבט האישי החברתי והלאומי.

התערוכה מתחברת עם תהליך ההתנתקות שנמצא בשיאו ותערוכה זו מאפשרת נקודת מבט ושיח נוספים הנוגעים בתהליך.

 

"בהתבוננות שלי יש ניסיון להסתכל, להסיר מסך ממשהו שנטוע כאיום דמוני ודמיוני, מורחק ומודחק, זר. אני מחדדת את ההסתכלות ורושמת פרטים קטנים וקונקרטיים שמסמנים הוויית חיים, חצר, שורות לבנים על גגות, צמיגים, דודי שמש, זרימה ברחוב. כאילו אני מוציאה משהו קרוב מאד מתחת לשטיח והוא עדיין עם אופי שטוח ומרוחק. הריחוק של הצילום, של ההסתכלות שלי, דומה בעיני למרחק המנטאלי שלנו מהמקום, מרחק מנוכר,שיש בו גם קושי להודות בפני עצמנו על קיומו."

 

עוד מיצירותיה של נורית גור לביא ניתן לראות באתר:

http://www.gurlavy.com/biography.php

  

 שילחי תגובה                                          מעניין? שילחי לחברה

   

___________________________________________