ספת הפסיכולוג: יעוץ פסיכולוגי

מאת ד"ר יוסי אברהם, פסיכולוג מומחה

"האם להתחתן עם הבחור שכולם אוהבים?"

 

יש לך בעיה?

שילחי שאלה אל ד"ר יוסי אברהם ותקבלי יעוץ דרך האתר

כתבות קודמות:

הבחור שלי סובל מבעיית גאווה

שוב מפטרים אותי - ואני לא עומדת בזה!!

מה אומרים לילד שאביו במעצר?

אלימות מילולית במשפחה

אני חוששת שהוא יבגוד בי

מה עדיף, שתיקות או פרידה?

מרגישה תשוקה רק עם המאהב

הקשר הפך בנאלי ומובן מאליו

משפחתי דוחה את החבר שלי!

כל הכתבות של ד"ר יוסי אברהם

 

שאלה:

אני בת 27 בקרוב. יש לי חבר כבר למעלה משנתיים, ונושא החתונה עולה על הפרק הרבה זמן כבר. הוא אומר לי שהוא שלם איתי, אך זו אני שלא מסוגלת להחליט. אני אוהבת אותו, וחושבת שהוא יהיה "בחירה עסקית נכונה" לחיים, אבל אז מגיע השדון האדום הזה, מהכתף השמאלית, ומזכיר לי את כל השלילי:
הוא לא עוזר בבית, והוא יותר מדי אגרסיבי בהחלטיות שלו (לא מכות או אלימות מילולית, נפשית ומסוג כלשהו, חלילה, אלא נחישות יתר הגובלת בלשבת על הוריד עד שאין לי כח יותר).


והוא בעיקר, כל כך לא סוג הטיפוס שהייתי יוצאת איתו קודם לכן. עד אליו הייתי יוצאת עם בחורים שהיו מדברים איתי שיחות נפש אל תוך הלילה, ואילו הוא
פרקטי יותר, עסקי יותר ותכל'סי יותר. עד אליו סוג הטיפוס הפיזי שנמשכתי היה (ועדיין) שונה לחלוטין, אבל איתו היה לי קליק.
 

הוא טוב לי, ההורים שלי אוהבים אותו, חברים שלי מסתדרים איתו והוא ממש בחירה מוצלחת. אבל שוב השדון הזה: האם אני לא מתפשרת בזה שאני לוקחת בחור שכולם כל כך אוהבים? ומה עם מה שאני אוהבת? איך זה מסתדר? ולמה אני נכנעת לכל הלחצים החברתיים האלו? אבל בעצם אני אוהבת אותו, ואז באים לי הבזקי ידע שבעצם, גם אני השתניתי, וחיפשתי לחיים מישהו פרקטי, ולא בהכרח אינטלקטואל מעופף (והוא בחור מאוד חכם ואינטיליגנט.  

 

לא ויתרתי על זה כלל. אך תחומי ההתעניינות שלו שונים ממה שהייתי רגילה אליו מגברים עד כה.) כשעולה נושא החתונה, הוא אומר לי שהוא השלים איתי, ורק מחכה להיות בשל ולהציע לי. ואני מרגישה בלחץ. הוא אומר לי שהוא יודע שאני אוהבת אותו, ושבעצם גם אני רוצה אותו אבל לגמרי מבולבלת. אני רוצה לשוב ולהבהיר כי אני אוהבת אותו מאוד. הוא החבר הכי טוב שלי ואני חולקת איתו הכל והוא איתי. כשלא הייתי איתו שבוע כי נסעתי עם סבתא שלי לחו"ל, הוא היה מאוד מאוד חסר לי (עד לכדי כאב ממש). אולם כשמגיעים ל"שאלה הגדולה" אני נתקפת בחששות ואפילו פחד משתק.

 

אני חוששת האם אני לא עושה כאן פשרה גדולה בגלל שאני נכנעת לתכתיבי החברה, ושאולי הייתי יכולה להיות מאושרת מאוד אחרת. מצד שני אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו. הוא עדיין סובלני אלי, ואומר לי שגם הוא לא בשל לחתונה, אבל הוא השלים והבין עם עצמו שאני זו "המיועדת" והוא השלים עם כל מיני תכונות רעות שיש לי (כמו לכל אדם). אני לא יכולה להשלים עם התכונות שמפריעות ל! י בו, או לפחות מתקשה. עם זאת, אני לא יכולה לראות את עצמי בלעדיו. מה עושים? איך מגיעים להשלמה?

תודה על תשובתך.

 

 תשובה

שלום רב,

אני מצרף תשובה שנתתי למישהי אחרת, אבל מתאימה לך, ולמתלבטים אחרים.

לא אוכל להחליף אותך בנקודה הסופית של ההחלטה, דהיינו לאמר במקומך: "זה היסוס טבעי, ותתגברי", או: "זה מסוג ההיסוס שאין לדלג עליו"

עזרתי תהיה בהצעה, שתקראי משהו שכתבתי על תהליך קבלת החלטות בהקשר של בחירת בן/ת זוג. כנסי לאתר שלי: www.dr-yosi.com      והקליקי במנגנון החיפוש (מצד שמאל למעלה) את המילה "בחירה", ותגיעי למדור שבו 'רעיונות להשבחת הזוגיות', ושם כמה כותרים על העניין, ובעיקר: …ועוד ספר בישול… - שבו המלצתי על ארבע דרכים לבחינת נושא הבחירה. תבדקי עם עצמך מה מתוך ארבעת דרכי בחינת הזוגיות הזוגיות מוביל אותך לתשובה שאת במקום הנכון. אם בכל זאת תרצי סיוע נוסף, הרי שמהות העבודה הפסיכולוגית היא לא לתת תשובות, אלא להרחיב את יכולת ההדהוד שלך עם עצמך, ולתת לך את מרחב האפשרויות הראוי כדי להגיע להחלטה שאיתה את חשה נינוחה. עניינים שכאלו מושגים תוך כדי הכרות אישית איתך, מה שאומר שהאינטרנט הוא טוב, אבל לא טוב להכל...

 

כל טוב,

ד"ר יוסי אברהם


יש לך בעיה? שילחי מייל לד"ר יוסי אברהם, ותקבלי עצה דרך האתר בעילום שם.

 

________________________________________________________