הארמונות של עמק הלואר

מאת: ד"ר מירה חניק

 

 ארמון שברני (cheverny) בעמק הלואר

 

 

עוד:

טיול לדרום ספרד ואנדלוסיה

חופשה בלונדון - המלצה אישית

טיפים לנשים המטיילות לבד

המסע שלי להודו

טוסקאנה המופלאה

עוד פינות יפות בעולם

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

הסוויטה שלנו - מקיימת כל הבטחה

 

 

 

 

הסלון באחוזה בה שהינו (בספטמבר כבר הדליקו לנו את האח)

 

 

 

 

 

 

 

 

טירת שאמבור (chambord)

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אם כבר נוסעים לצרפת, אז לאיזה חלק? לצפון או לדרום? לכפר או לעיר? לנופי קדומים או לשבילי האוכל והשמפניה? למרות המלצותיה החמות של חברתי - זו שאני סומכת עליה יותר מכל, כי הדודרוניה הוא הפרובינציה היפה ביותר, החלטנו בסופו של דבר למקד את הטיול המתוכנן - בעמק הלואר דווקא. מבחן הוצאה ועובדות אחרות הסמיכו את בחירתי כבחירה הטובה ביותר. עמק הלואר הוא אזור כפרי רגוע ויפהפה, זרוע בשדות חמניות וגפנים, ובכפרים מנומנמים, והאטרקציות רבות, החל מעשרות ארמונות מרהיבים וכלה בגולף וכדור-פורח (שניים מהם פרחו ממש לידינו באחד הימים).

 

ימים אחדים בלבד לאחר חזרתנו ארצה, קיבלתי את האישור החיצוני על בחירתי: מכתב בדואר אלקטרוני מאדם שסיפר על עוגמת הנפש הנוראית שנגרמה לו באחד הצימרים במושבי הצפון, (לא שכולם כאלה - חס וחלילה, אבל איך אפשר לדעת, כשבוחרים צימר מתוך האינטרנט?) חופשה שעליה גם שילם מחיר כמעט כפול ממה ששילמנו אנו על חדר באחוזה מהממת.

 

אנחנו הסתייענו בבחירתנו במדריך ה"מישלן" המפרט את כל הצימרים והמלונות הקטנים ברחבי צרפת. הספר מעודכן לשנה האחרונה, ורוב הכתובות, הטלפונים והפרטים האחרים היו מהימנים. מתוכו בחרנו כחמש אפשרויות של מלונות משפחתיים קטנים באזורים הכפריים של עמק הלואר, ויצאנו לחפש את אתרי  האינטרנט שלהם (אותי מעניינים היופי והאסתטיקה של המלון ראשית לכל, וכל הזאר הם "אקסטרה"). כמה מאלה נראו לנו, על פי שתמונות שפירסמו, כנעימים ונחמדים, והמשכנו  לבקש מהם פרטים נוספים במייל. מתוך אלה אחד בלבד הטריח את עצמו לבשר לנו כי יש לו חדר עבורנו למשך כשבוע (אורך שהייתנו) בביתו. כל זה, בתכנון של כחודשיים מראש!

 

המקום שבחר בנו היה מלון-צימר (B & B) בבית אחוזה יפהפה הממוקם במרחק כמה קילומטרים בלבד מן הכפר קור-שברני (Cour-Cheverny), כפר הידוע על פי אחד הטירות המקסימות של עמק הלואר, שבנוי במרכזו. בית ההארחה שלנו מציע כמה חדרים לזוג, אבל אנחנו בחרנו ב"סוויטה", הכוללת חדר-כניסה קטן, חדר שינה גדול עם מיטה קינג-סייז (180 ס"מ רוחב, טרחו להודיע לי), ועוד "סלון" קטן בהמשכו, ובו מיטת-הסבה נעימה, וכורסאות (ר' תמונה מימין). מחיר ללילה - 90 יורו, אבל מיד בהזמנה הבטיחו לנו 10% הנחה מבלי שביקשנו (המחירים לחדרים הרגילים, כולם מרוהטים בטוב טעם מרגיע, מבהיקים מניקיון ונוחים להפליא - כ- 50 יורו ללילה לערך).

 

ואם זה עדיין לא מספיק, הרי שסביבת האחוזה עצמה היתה שקטה ויפה, מתאימה לארוח רגוע, עם בריכת מיים בה שכשכו אווזים לבנים, אזור פיקניק עם שולחנות שבהם השתעשעו האורחים (וגם אנחנו), ויערות אינסוף כדי לטייל ברגל. מאדאם טימונייר, גבירת הבית (אף מילה באנגלית!), קיבלה אותנו כאילו היינו אורחיה האישיים. בנעימות פנים ואדיבות אירופית היא התעניינה בשלומינו כל בוקר, שאלה איך בילינו, והציעה אתרי בילוי ומידע נוסף, תוך שהיא מגישה לנו קפה וקרואסונים בריבה תוצרת בית.

 

טוב, אז אם כבר מגיעים לאזור הלואר, חובה לבקר בכמה ארמונות. המוצלחים ביותר מבין ארמונות הלואר היו גם אלה הקרובים גיאוגראפית לבית ההארחה שלנו: שאטו דה-שברני, הסמוך, ידוע בייחודו. הוא מרוהט בקפדנות וכמעט כל הרהיטים, הקישוטים והאביזרים המקוריים של דייריו נשמרו ברוב הדר כארבע מאות שנה. אפשר להרגיש את האווירה ולהזדהות עם תחושות דייריו כשעוברים בין החדרים השונים. הגנים סביבו מזמינים לטיול מרגיע, וביקור בחממות, במלונות כלבי הצייד, ובמוזיאון המתאר את יצירת הקומיקס "טין-טין" (שצוייר במקום), מהנים ביותר. ארמון שאמבור (Chambord), הסמוך אליו (כ- 16 ק"מ מאזור שברני) גדול יותר. הוא נבנה החל מ- 1519 במשך כשלושים שנה, ושייך היום לאחת ממשפחות האזור, משפחת הרוזן דה-בלואה (לה שייכים גם ארמון הבלואה ואחרים). שאמבור הוא מבנה מלכותי אמיתי וענק (440 חדרים!), המשלב את חזונו המרהיב של המלך פראנסואה הראשון עם גאוניותו של ליאונרדו לה-וינצ'י.  טיול בגניו גם הוא מסב הנאה לאוהבי הטבע. תערוכת גינון שמתקיימת בו בכל שנה (בין חודש מאי לסוף ספטמבר) מביאה תיירים רבים מגרמניה ואוסטריה לביקור בתקופה זו (אנחנו לא התלהבנו...). השאטו דה-בלואה (Blois) הוא אחד הביטוים המרהיבים ביותר של ארכיטקטורה צרפתית של המאות 14-17, ובעל אלפי חלונות. כארמון שנבנה במשך המאות הללו, אין מיבנים רבים באירופה כולה שיישוו לו כמייצג של עיצובים לאורך ההסטוריה. בארמון מתקיימת תצוגה אור-קולית בכל ערב (בימי ד' בערב - באנגלית), המציגה את ההסטוריה של המקום במיפגן מרשים. שלושה ארמונות אלה נושאים בחובם את השפעתו של פראנסואה הראשון, מי שאחראי על פיתוח הארכיטקטורה של המאה ה- 16, ועל ייבוא האמנות האיטלקית על עושרה המרהיב. פראנסואה התחתן עם קתרין דה-מדיצי, מלכה שהשפיעה גם היא רבות על האמנות האירופית, ופילגשו דיאן דה-פואטייה גם היא לא טמנה ידה בצלחת, ויזמה בניית  אתרים ועיצוב גנים יוצאי דופן ביופיים. לכל אלה חשתי ריגשי תודה על ההתעלות האסתטית וההנאה החושית  שהעניקו לי.

 

ונמשיך בסיורנו. עוד אחד מן הארמונות המפורסמים הוא שאטו אמבואז (Amboise), שבעת ביקורנו היה בשיפוצים, ונמנענו מהתקרב אליו, בעצת זוג אורחים חביבים מאוסטריה שחלקו איתנו את האחוזה. זהו ארמון קדום יותר (מהמאה ה- 15) הנמצא כ- 25 ק"מ מהעיר טור (Tours), ומייצג את פאר היצירה של המלכים שארל ה- 8 ולואי ה- 12. הוא שימש גם כבית מאסר וחלק ממנו נהרס במזיד בעת כהונתו של נפוליאון. אבל מקום נוסף עליו לא פסחנו הוא שאטו דה-שנונסו (Chenonceau), "ארמון הגבירות" (Chateau des dames), הנחשב ל"תכשיט הרנסנס", ובצדק. זהו ארמון שנבנה כמבצר על גשר החולש על מי נהר השר (Cher). הוא מוקף בשני גנים מקסימים, שאחד מהם נבנה ע"י קתרין דה-מדיצ'י כשהיתה אשתו של פראנסואה הראשון (והוא הקטן יותר) והשני ע"י פילגשו, דיאן דה-פואטייה. הדרך בה מביטים גנים אלה זה אל זה מדגימה את התחרות בין שתי הנשים (שגם החליפו ביניהן ארמונות מדי פעם). אהבתי את ההשראה הנשית באזור כולו, כולל את התצוגה המוזיאונית המדגימה את אורחות החיים וחוויות היומיום של שתי מלכות הארמון.

 

עוד טירות וארמונות מעניינים באזור:

השאטו דה-בורגאר ( Beauregard), הנמצא דרומה לבלואה, ושימש כאדמת-צייד למלך פראנסואה הראשון. שינון ( Chinon) הוא עוד אחד מאלה שלא כדאי להפסיד. מבצר ענק, המורכב משלושה בנינים נפרדים ומשקף את הבנייה של ימי הביניים, והוא אחד העתיקים ביותר בעמק הלואר. ארמון זה גם הוא היה שייך במקור לאחד מאצילי אזור הבלואה ולאחר מכן עבר לידי המלכים. לאוהבי הגנים, שאטו דה-וילאנדרי (Villandry) מציע גינות מופלאות המעוצבות כמבוכים והוא נמצא לא רחוק משאמבור. כל אלה הם רק מעטים ממאות ארמונות הלואר.

 

אבל לא עסקנו בביקור בטירות בלבד. יש עוד פעילויות רבות שניתן להנות מהן באזור. אנחנו אהבנו לטייל במכונית בתוך הכפרים, וללכת לאיבוד ללא מטרה. הנוף והאסתטיקה של כפרי עמק הלואר הם מן המפורסמים. טיולי אופניים קלים לביצוע, משום שהאזור כולו ערוך בשבילי אופניים נפרדים ומסומנים. אנחנו אהבנו לנסוע בכבישים המקבילים לאורך הגדה הדרומית של נהר הלואר, בכבישים החוצים כפרים חמודים ושדות נטועים.

 

הטיול באזור טירות הלואר מזמין ומפנק ביותר. סניפים של משרד התיירות נמצאים כמעט בכל כפר, ובהם תוכלו למצוא פרסומים המפרטים את הטירות השונות, את הפעילויות ואת זמני האטרקציות. אל תבנו על קבלת הוראות, כי ברוב המקומות, העובדות במשרדים אלה אינן דוברות שפה אחרת מלבד צרפתית (אבל יש חומרים כתובים באנגלית)!

 

אז קדימה, אם כדורים פורחים, קרואסונים נימוחים, יין משובח, מראות מרהיבים ונינוחות מרגיעה הם "כוס התה" שלכם, עמק הלואר ממתין לכם בשלווה גמורה.

 

  הגיבי על הכתבה או שילחי  כתבה משלך                          מעניין? שילחי לחברה
________________________________________________________