זו היהדות שלי

  

הטור של נעמי מעודד

ב. אני יהודיה חילונית ומאמינה

 

 

עוד כתיבה אישית:

א. יום הכיפורים שלי

 

 

החיים של ביד הנפש

ללמוד ממנה

להיות אבא - החווייה הגברית

חדר שינה

מצבי הצבירה של האהבה

גיבוי שלך נשמה

עין פקוחה

הילקוט

מיכל

גילוי - יובל דור

עוצמתה של שתיקה

הנשיקה

האושר שביצירה

אני מאחרת

אימהות

להופיע ב"גוגל" - משמע את קיימת

יום האישה הבינלאומי - סקירת מצב

אנה אנו באות? - מחשבות על הים האישה הבינ"ל

ימין ושמאל משני צדי המדרס

 

הכותבת עומדת לסיים לימודי הסמכה לרבנות חילונית במסגרת "תמורה"- מטעם התנועה הבינלאומית ליהדות הומניסטית חילונית.

היא עורכת טקסי חיים ישראליים ומנחה מפגשי חגים. בכתבה זו היא מביאה מקצת מעיקרי האמונות שלה כיהודיה חילונית. כי הרי גם לחילוני יש אמונות והוא אינו "עגלה ריקה".

אני יודעת שמליוני בני אדם מאמינים בקיומו של אלוהים. עובדה זו מספקת עבורי להבין שאלוהים קיים בעולמם כגורם של סמכות משפיעה ומתערבת בחייהם. בעולמי- קיים אלוהים כגיבור ספרותי  ולא כמקור סמכות. התנ"ך –בו מופיע אלוהים לעתים כגיבור ראשי וגלוי ולעתים ברקע- הוא הבסיס התרבותי שלי, הוא מקור השראה עבורי ולא מקור סמכות.

אני מאמינה בשלושה רעיונות עיקריים: 1. "אל תעשה לחבריך את מה ששנוא עליך". (הלל הזקן)

2. האדם הוא מטרה לכשעצמו ולא אמצעי להשגת מטרה. (עמנואל קנט) 3.  חוק מוסרי הוא אוניברסאלי.

אני מאמינה כי האדם, והוא לבדו אחראי על מעשיו, על רגשותיו ועל מחשבותיו ועל כן הוא צריך לשאת בתוצאות. כל תוצאה.  וזה כמובן קשה ולעתים מעורר תסכול ותחושה של חוסר נחת וסיפוק. כי יש בכל אחד מאתנו, אני חושבת, רצון "לנוח " לעיתים מקבלת החלטות ומנשיאה באחריות, ואז מתעוררות "הנפילות", העשייה האגואיסטית אולי והשתמשות באדם אחר כאמצעי ולא כמטרה.

כן אני מאמינה כי החופש לבחור, החרות לפעול, היא מוגבלת. במציאות החיים אין באמת חופש מוחלט. הבחירות שלנו מוגבלות על ידי נסיבות חיים, לעתים על ידי מיגדר, לעתים על ידי מצב בריאותי וכד'.  לדוגמא, אדם מן היישוב רוצה באמת ובתמים לפעול בקהילה למען היטיב את חיי הזולת וכתוצאה מכך, גם את חייו אך מבחינה כלכלית  לא נותר לו זמן פנוי לעשות זאת משום שהוא עסוק יומם וליל בפרנסת עצמו ומשפחתו, ואם יש לו מעט פנאי- הוא יעדיף להקדיש להם. או שלא נותרו בידיו מספיק אמצעים כלכליים כדי לממש את רצונו לפעול בתוך הקהילה- 

מכאן משתמע כי ההומניזם כפוטנציאל הגלום באדם, אינו יכול להגיע לשיא מימושו מכיוון  שהחרות שלו מוגבלת. לכן, מימוש הפוטנציאל הנ"ל הוא תלוי מצבו הכלכלי, השכלי, הרגשי של אדם. ואולי גם החברתי.

אני מאמינה כי דמוקרטיה, היא המשטר הנכון ביותר שהומצא עד כה, כיוון שהיא מאפשרת, לפחות בתיאוריה, לכל אדם לקחת חלק בחיים הפוליטיים ולשנות את מצבו או את מצב קבוצת ההשתייכות שלו.

אני מאמינה כי צריך להפריד בין דת ומדינה, כדי לאפשר לכל אדם לחיות את חייו ולסיים אותם על פי דרכו ללא שמץ של כפייה.

אני מאמינה כי השחרור מהדת היטיב את החיים בדמוקרטיות המערב. אך יחד עם זאת,  אני חושבת כי בעבר -הדת שמה גבולות , יצרה סדר וארגון אצל בני אדם, שהיו בתחילת דרכם התרבותית במעין כאוס וחרדה. תהליך החילון מטיל אחריות על בני אדם לקבוע לעצמם גבולות עוד לפני שרוב בני האדם מוכנים לכך. זהו תהליך ארוך של חינוך ושינוי, ובינתיים מצויים מרבית בני האדם שוב במעין כאוס, חרדה ובלבול שלא ניתן להם מענה ואולי מכאן באה הכמיהה לרוחניות, או  ה"חזרה בתשובה"? אולי אלה הן הדרכים של בני אדם לחפש שוב סדר וארגון בחייהם. 

נעמי מעודד
עורכת טקסי חיים ישראליים
neomim@tkasim.org.il
049852153
0522741414

אתר:

 http://www.tkasim.org.il/49949/נעמי-מעודד

 ______________________

 מה דעתך?כיתבי לנו                           מעניין? שילחי לחברה

   

____________________________________________