מסר כפול לנערות ונשים בכתבי עת

הב"ל: נעמי שוורץ  

 

עוד ב"הדרך למעלה":

בריאות

סגנון ואיכות חיים

טיפים

 

 

 האם יש לי תקווה לעתיד?

פצצות מתקתקות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

כתבי העת המיועדים לנשים צעירות ונערות משדרים מסרים כפולים, האחראיים במידה רבה  להרעבה העצמית של קהל היעד שלהם.

 

"היי סקסית ועם זאת בתולית"! זועקים  כתבי העת מבעד לצבעי הורוד-כתום וממטירים עצות "עשי ואל תעשי" , בתמהיל קבוע של וידויים קורעי לב, אזהרות, רשימות מערכת, צילומים ופרסומים.   הם קובעים את  סגנון השער והלבוש, את "המראה  הנכון", את הדרך להשיג "דייט" בדרך לבית הספר או האוניברסיטה ואת הפופולריות הנדרשת לשם כך.

 

אם להאמין לכתבי העת, חייה של הנערה הינם מסכת אינסופית של תחרויות יופי ופופולריות כמו:  301 דרכים להפוך לנערה הכי מבוקשת בכיתה, כפי שפירסם  המגזין  , TEEN או:   432 עצות לדימוי מחודש לאחר חופשת הקיץ.

 

בית הספר הפך לזירה  להשגת פופולריות או חבר (נראה שהאחד כרוך בשני)  וכבמת חיברות עיקרית.

 

מה שלא ניתן למצוא בכתבי עת אלה הוא חינוך לערכים, להישגים אקדמיים, אתגר אינטלקטואלי או מחויבות אזרחית למען הקהילה והחברה, ניתן לומר בבטחה כי המוח אינו האבר העומד במרכזם הווייתם.

 

לא תמיד היו כך פני הדברים:  אומרת ג'ון ג'ייקובס ברומברג, מחברת "פרוייקט הגוף - ההסטוריה האינטימית של נערות באמריקה". הגוף הפך לפרוייקט האישי המרכזי של הנערות בימינו, בשונה מהנערות בתקופה הויקטוריאנית, שחונכו לערכים כמו מוסר ומצפון, רגישות , עצמאות והתענינות בסובב אותן.

 

עולמן של הנערות במאה ה- 19 לא התמקד במבנה הגוף, בטון השרירים שלו, בגודלו, (נכון יותר לומר בזעירותו), משום שהן לא סברו שגופן משמש כאמצעי הביטוי האולטימטיבי.

 

אין לזלזל בכתבי העת אומרת רוז קונדניס מחברת הספר "דור המילניום - ילדים ומשפחות בתקשורת ההמונים". מסתבר שאלה, יותר מכל אמצעי תקשורת, אף יותר מהטלוויזיה מזוהים עם אופנת הרזון, משום שבעוד הפרסומות בטלוויזיה קוראות לצריכת מזון וחטיפים שמנים, הרי שהחוברות מתמקדות בדיאטות ובפרסום סגנון חיים "בריא".

 

השפעתם על הנערות המתבגרות היא עצומה: 35% מהנערות האמריקאיות בגילאי 6 עד 12(!!!) כבר ניסו דיאטה אחת לפחות, ובין 50 ל- 70 אחוז מהנערות מגדירות עצמן כבעלות משקל יתר!!!

 

המידע העוסק בטיפוח המראה החיצוני: כמו המשקל, העור, השער, והציפורניים הינו נגיש ורב בעוד שענינים "שוליים" כמו בריאות מינית לוקה בחסר.  מחקר שהתפרסם ב- 2002  בדק ומצא כי בנות צעירות מתענינות יותר במין לכשעצמו  ובדרך להנות את בני זוגן מאשר בשמירה על בריאותן המינית.

 

כתבי העת לצעירות מתמקדים בנושאים הנוגעים ביחסי מין ובדרך להשיגם אף יותר מכתבי עת לנשים. כוכבות וידוענים הוליבודיים הינם האורים והתומים של צרכני כתבי העת הללו: שאלונים ומבדקים כמו: האם את בליינית כפייתית כבריטני ספירס?  האם את מבקשת לדמות לקמרון דיאז או סלמה הייק? ממלאים את העמודים המרכזיים. נשים מצליחות בכל תחום אחר פרט לעולם הבידור כמעט ואינן מוצגות.

 

מינקשי גיגי דורהאם מאוניברסיטת אייווה החוקרת את תרבות הטיפש-עשרה סבורה שהמצב מדאיג, משום שיותר ויותר נערות מצטרפות לצריכת מאפייניה של תרבות זו, וגילם הולך ופוחת. כל הילדות עימן שוחחתי הביעו חוסר שביעות רצון מגופן היא מספרת , ונוקטות באמצעים קיצוניים עד כדי הרעבה עצמית.

 

היא סבורה שכתבי העת מעוותים את הגישה הבריאה והנורמלית כלפי מיניות הנערות: ניתן להנות מקיום יחסי מין גם מבלי להיות בלונדינית בעלת בטן שטוחה וחולצה החושפת אותה! הלא כן? אך כתבי העת אינם מסבירים זאת וגורמים למליוני נערות לסבל ולאובדן שמחת הנעורים.

 

היכן אחריות העורכים שואלת החוקרת?

 

תקציר ותרגום מ:www.womensnews.org

  

  הגיבי על הכתבה או שילחי לנו כתבה משלך

בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם ושיוויון

______________________________________________