שרועה על גבי

 סיפור מאת: עירית ציפריס

 

 

עוד סיפורים משל עירית ציפריס: בית שקירותיו סדוקים

 

עוד ב"הדרך למעלה:

כל הטיפים

תרומת הטיפול הפמיניסטי

חתולה על גג פח לוהט

פרפרים

כבוד עצמי

 

 שרועה על גבי, נאבקת בשנת הצהריים שנכפית עלי יום יום, באותו המרץ בו אני משקיעה מחשבות העלמות לעולם אחר.  לכל אחד מהורי יש תפקיד.  אבא מביא כסף וסוחב  מהשוק ואמא התנהלה כמשרתת השולטת ביד רמה בכולם, אבא אפילו לא ידע איך כותבים צ'ק.ענייני  הבנק לא הטרידו אותו ועל החשבונות לא ידע מאיזה כיוון מסתכלים. 

 אבל למרות שהיא היתה השולטת,  גם היא נשלטה על ידי הרגליו של אבי.חמישים  שנות נישואין. חמישים שנים יום אחר יום ארוחת צהריים בדיוק בחמש דקות לפני אחת וארוחת ערב בדיוק חמש דקות לפני שבע.  אפשר היה לדעת את השעה על פי שקשוקי הסכינים והמזלגות שאבי הביא אל השולחן בדיוק מדהים של שעון שוויצרי. ניתן היה לראות את פניו מאדימים מכעס ואת תנועותיו העצבניות לו למשל בדיוק בחמישה לאחת אימי היתה במקום אחר, למשל בשירותים או אולי  צלצול של טלפון עיכב אותה או שבמקרה השכנה מלמעלה דפקה בדלת.

 או אז היה נעמד בהפגנתיות של ילד קטן שלא  מסוגל לחכות,  מעל הגז,  ואוכל ישירות מתוך הסיר, רמז עבה ששעת האוכל מתאחרת. האוכל היה בשבילו מהות החיים. מי שרצה לנהל איתו שיחה ידע שאפשר לעשות זאת רק אם הנושא הוא על אוכל.  הוא היה נידלק ומסוגל לדבר שעות בהנאה,  והתלהבות גדולה שפוכה לו על פניו.  

בבית היה  מעביר את זמנו  רוב הזמן  בתוך המקרר.  מעביר קופסאות ממדף עליון למדף תחתון. כילד המשחק בפאזל.  מפנה מקופסא גדולה לקופסא קטנה יותר, פעם למעלה ופעם למטה וחוזר חלילה, כך במשך שעות .את אמא שלי זה שיגע ,  אותי זה דווקא הצחיק.   בכל אופן האוכל והקופסאות שבמקרר  העסיקו אותו  עד הערב.

יום אחד הוא קם מהספה, עשה צעד והתחיל להתנדנד. הוא אמר "אה" ואחר כך "הו"  שם יד בצד שמאל ונפל.   שקט.  חמישה לשבע  ו-כלום. לא שומעים רעש מזלגות ואין צליל של סכינים. נידמה שנעשינו חרשים ביום אחד, ולפתע איבדנו את השעון. הקופסאות במקרר נשארו באותו המקום שהיו בו לפני שעה ושלווה של כמה דקות נפלה על הבית.  לא ידענו אם הוא מת או שזה רק לכמה זמן , הוא לא נתן שום סימן ואמא כבר התחילה להבהל ואמרה לי לרוץ מהר ולקרא לסמי, השכן מלמעלה. הייתי מבוהלת אבל גם קצת שמחה, עכשיו יהיה לי קצת שקט משניהם, אמא תתעסק עם הבעיה של אבא ואבא מי יודע מה איתו עם הוא חי בכלל.  עד שירדתי מהשכנה כבר שמעתי את הסירנה של האמבולנס שהיגיע, אמא הצטרפה לנסיעה לבית החולים ועכשיו אני לבד בבית  ושומעת את הביטלס.    

______________

בואי לדבר על זה בפורום פמיניזם 

 

________________________________________________________