סיעור מוחות נשי בבנגלור

מאת: זהבית אורלב

 

 

עוד על נשים:

של מי הפנסיה הזאת לעזאזל?

אימהות ללא אם

כשהחפצים בבית לא מוצאים את מקומם

שובה של האינטואיציה הנשית

פתאום, באמצע החיים

המדריך לאהבה

דיינו

סדר נשים

תוספת רגישות על חשבון האגו

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

קרדיטים - סוגיה פמיניסטית?

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

בתחילת יוני נערך כנס נשים באשרם Art of living שנמצא כשעתיים נסיעה מבנגלור (בירת ההיי-טק של הודו ובירתה של המדינה קרנטקה) בהשתתפות כ-600 נשים מ-50 מדינות בעולם. מישראל יצאו למסע 30 נשים. הכנס היה הזדמנות למפגש שבו אפשר להחליף דעות, לדבר על חזון, להביע דאגות ולנסות ליצור סיעור מוחות על עשייה למען עתיד טוב יותר. הנשים התחייבו לעשות שינוי חיובי בארץ מוצאן.

 

בהיותי פעילה למען קידום הנשים במבשרת ציון, התרגשתי לקראת הנסיעה ויצאתי עם התחייבות כלפי עצמי שמשהו משם – מהודו הרחוקה- אביא לכאן, למבשרת, שהיא קטנטונת בכל סדר שהוא.

בהודו הרוחניות נמצאת בכל מקום. הם מדברים על הבריאות הפיזית, קרי: אוכל בריא אורגני, ספורט. אבל חלק חשוב מאורח החיים של ההודי הוא הבריאות של ה-Mind. יש לטפל גם בנפש וגם בחשיבה. וכך סדר היום בכנס כלל הכול: את הבוקר התחלנו בשש עם יוגה,

 

ואחר כך שיעור נשימות- סדנה שבה מופעלת עבודה על החשיבה והנפש. אחרי ארוחת הבוקר התכנסנו לאולם באשרם לשמיעת הרצאות של נשים מכל העולם. הצבעוניות שלטה באולם: הודיות והסארי המקסים שלהן, ערביות לבושות ברעלה, שחורות מזימבבואה בתלבושת מדהימה, לבנות שמקצתן בלבוש מערבי ואחרות לובשות סארי ומרגישות "הודו".

 

מזג האוויר הנפלא הוסיף לאווירה הנהדרת ששררה במקום: חם במידה, קצת לח, אבל נעים. אחרי ארוחת הבוקר התכנסנו כולנו לאולם לשמיעת סיפורים מנשים מדהימות מכל העולם. נוסף על הרצאות לווה האירוע בהופעה של זמרות ורקדניות הודיות. לא הייתה הפסקה שלא רקדנו, וכאן היה חיבור של כולן עם כולן.

כדי להפעיל אשרם עם כל כך הרבה משתתפות יש להעמיד צוות ענק לתמיכה: טיפול בחדרים, בישול, ניקיון, הנחיה של האירוע - וכל זה נעשה בהתנדבות על ידי מאות הודים שביום יום חיים בבנגלור והם אנשים עובדים. הם רואים בהתנדבות באשרם פעילות חשובה לקידום האוכלוסייה החלשה שבארצם. הכיצד? כל משתתפת שילמה סכום של כ-200$, והסכום הועבר לטיפוח ולקידום נערות ונשים עניות בהודו.

בזמן ההרצאות הגיעו קבוצות של ילדות לבושות בתלבושת אחידה והאזינו בדממה לדיונים שהיו באולם.

מי היו הנשים שהגיעו לכנס?

ראש עירית ניו דלהי (אישה - שלא יהיה ספק!)

 

                              הגורו של האשראם, ראש עירית דלהי ואני

מושלת העיר עמאן מירדן

שתי סגניות שר מזימבבואה

חברת פרלמנט מאפגניסטן

שחקנית קולנוע הודית מפורסמת שהיום היא חברת פרלמנט

נשים בתפקידים בכירים במשטרת הודו

מנהלת מעון לנשים מוכות מדובאי

חברת פרלמנט מבלגיה

לוחמת למען הסביבה מפקיסטן (אדריכלית)

ונשים ללא תארים שעשו ועושות רבות למען נשים בארצן.

את הבמה כבשה אישה הודית בתפקיד הבכיר ביותר במשטרה. הודיות מעריצות קיבלו אותה בתשואות רמות. היא מדברת על הגבר שנולד עם שרירים. במשך השנים הגברים הם שצוברים את הכסף והם מאוד ניידים. היא קוראת לנשים לחשוב אחרת, לעשות אחרת ולחשוב מה הן רוצות להשיג בחיים ולא לוותר. לנשים יש תכונות של soft skill – רחמים, אהבה, חמלה, סבלנות. קחו קצת מהשרירים של הגבר, קצת מהכסף, תהיו יותר ניידות ותשיגו את שלכן! הנשים חייבות לעבוד יחד כדי להשיג חינוך איכותי לכולם, שלום ולא מלחמות והגנה על הסביבה. המחסור במים פוגע קודם באישה, כי היא שסוחבת את המים ממרחקים גדולים.

הנציגה מאפגניסטן הרעידה את הלבבות של כולנו. קראנו ספרים, ראינו סרטים וכתבות בטלוויזיה על מצבן העגום של הנשים באפגניסטן, אבל כאן שמענו הכול ממקור ראשון. הקול נקרע, הכאב עצום ואין פתרון באופק. הנציגה הייתה מורה והיום היא חברת פרלמנט הראשונה בארצה. הנשים הן במקום השני, היא אומרת, המצב קשה. כשסיימה את דבריה עלו נשים רבות לעודד ולחבק אותה וההתרגשות הייתה רבה.

 

הרשימה דניס מסולט ליק סיטי, ארה"ב, רופאה במשרה מכובדת בבית חולים, בעלת קליניקה פורחת, שיום אחד מצאה שהיא משתעממת בעבודתה, קמה והתפטרה. היא לא ידעה לאן יובילו אותה החיים. היום היא מנהלת עמותה שמקימה מסעדות של אוכל אורגני ברחבי ארה"ב וכבר התחילו התקשרויות להקים את המסעדות גם בארצות אחרות. הרעיון בבסיס המסעדה הוא שלכל אחד יהיה מה לאכול. העובדים עובדים בהתנדבות ומקבלים אוכל בחינם. הלקוחות משלמים ככל שידם משגת, ויש כאלה שלא משלמים מאומה. האוכל הוא פשוט, כדי למנוע בזבוז של משאבים וזיהום הסביבה (כלים מפלסטיק, שקיות ניילון וכו'). על הפעילות של דניס ראו באתר האינטרנט שלה: www.oneworldeverybodyeats.org

חשיבה חדשה ומעניינת הביאו שתי נציגות מאיטליה, האחת עובדת סוציאלית והשנייה תרפיסטית. הן הקימו מכון שבו מטופלים גברים ונשים יחד בהדגשה של הכוח הנשי. הן הקימו את המכון לפני שבע שנים, ובסדנאות שלהן הן מדברות על כך שבעולם יש כוח של הגבר וכוח של האישה. אלה שני כוחות שונים זה מזה. עד היום פועל בעולם הכוח של הגברים, והיום יש לטפח את הצד הנשי שנמצא גם אצל הגברים. יש ללמוד על ההבדל בין החשיבה וההתנהגות של הגבר והאישה.

 

הלבנונית, בחורה צעירה יועצת לאו"ם בנושא לבנון ומופיעה בפורומים שונים בעולם, יצאה בקריאה דרך האינטרנט להפגנה נגד הסורים והצליחה להוציא מאות אנשים לרחוב. ההפגנה סוקרה בזמנו בכל רשתות הטלוויזיה בעולם. היא טוענת שהיום נכון "לא להיות הגון". זמרי הראפ אונסים את הנשים שלהן והם גיבורי תרבות ועושים המון כסף מכספם של צעירים. יש ליצור תנועה של "נכון להיות הגון".

 

הנציגה הלבנונית דיברה על המלחמה שבה ישראל תקפה את לבנון, והמשפט הזה עורר אי נחת בקרב הנשים הישראליות. אירית עצמון, שהייתה בזמן המלחמה קצינה בדובר צה"ל, הרימה את הכפפה ויצרה דיאלוג עם הלבנונית מעל הבימה לעיני כולם. הישראליות בכו מהתרגשות וכל האולם מחא כפיים. אירית יצרה התרגשות רבה כשדיברה גם על הסבל הנורא שאנו, הישראלים, עברנו בזמן המלחמה. היא ציינה שישראל הותקפה, אבל לא חשוב מי התחיל ולמה, חשובים החיבור, החיבוק והתחושה שאפשר אחרת אילו היו מקשיבים לקול הנשי.

 

 

הדיון בנושא איכות הסביבה היה מרתק: בעיות של מחסור במים, העולם המתחמם. בהודו אין טיולי ג'יפים, כי הג'יפ נתפס כהורס ומקלקל את הסביבה. הטבע נועד לחיות ולא לבני אדם. הג'יפים נועדו לנסיעה בכבישים משובשים.

היה מעניין לשמוע על חינוך. מתי שאלנו אנו הנשים את המורים של ילדינו מה הם מלמדים? האם לא כדאי שאנו הנשים נשפיע על תכנית הלימודים לפי רצוננו? הרי אנו מגדלים דורות של ילדים שלא יודעים גבולות מה הם, ילדים לחוצים ודואגים, ואולי הגיע הזמן שהמורים ישאלו אותנו מה חשוב ללמד. אולי יוגה?, אולי טאי-צ'י? אולי על מזון אורגני?

 

מהכנס יצאה קריאה שכל אישה תאמץ נערה אחת או יותר בתהליך של העצמה ופיתוח מנהיגות. את זה הבאתי מהודו למבשרת, כך אני מקווה.

להתראות בכנס הבא בפברואר 2009. מי שמעוניינת להצטרף מוזמנת ליצור אתי קשר. אני נוסעת.

 

בהודו הולכים יחפים – כולם שווים לפני אימא אדמה: מלכים, נסיכים ופשוטי העם. לפרות יש מקום בהודו כי אנו האנשים צריכים לחשוב גם על החיות ולא רק על עצמנו.

תודה לחיה רמון שחיה עם בעלה אלי, עובד אינטל כבר שלוש שנים בבנגלור, ובזכותה הפכה הנסיעה לחוויה.
 

זהבית אורלב - לקחה שבועיים חופש מניהול האתר שלה ויצאה למסע בהודו.

 

 ____________________
הגיבי לכתבה:                                               מעניין? שילחי לחברה

 
 

_________________________________________