מבט נשי לפתחו של שבועות

מאת: אירי ישראלי-רושין (אירית רושין)

 

 

עוד על נשים:

של מי הפנסיה הזאת לעזאזל?

אימהות ללא אם

כשהחפצים בבית לא מוצאים את מקומם

שובה של האינטואיציה הנשית

פתאום, באמצע החיים

המדריך לאהבה

דיינו

סדר נשים

תוספת רגישות על חשבון האגו

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

קרדיטים - סוגיה פמיניסטית?

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

בימים אלו, כשהעם היהודי עומד לפתחו של חג השבועות - חג מתן התורה, אני מוצאת לנכון להזמין אותנו הנשים לעיון בשאלה מרכזית - מה אמורה להיות מערכת היחסים שלנו, הנשים החיות בעולם המערבי של היום, עם התנ"ך.

 

(קטע מתוך ספרי החדש)

אם נחקור את המחשבה הדתית של העולם המערבי, נגלה כי רובה ככולה מייחסת  את מקורותיה לתנ"ך. שלושת הדתות הגדולות, השולטות בעולם המערבי אלפי שנים - הדת היהודית, הדת הנוצרית והדת המוסלמית, כולן מתבססות על ספר זה כמקור ראשוני.

 

הקוראן, מציג את אללה, "ריבון העולמים הרחמן והאהוב", כאל האחד, המוכר לנו, בני ישראל. זה שבחר בנו מכל העמים. בסורה ה-2 (הפרק השני של הקוראן) נאמר: "בני ישראל, זכרו את החסדים שהענקתי לכם עת בחרתיכם מכל העמים... זכרו כי בקענו לפניכם את הים והצלנוכם והטבענו את בית פרעה לעיניכם. זכרו, כי לאחר שנועדנו עם משה ארבעים יום וארבעים לילה חטאתם מאד ועשיתם לכם עגל..."

על פי המסורת, הקוראן הוענק לבני האדם, באמצעות מוחמד, שקבלו מהמלאך גבריאל. מטרת הקוראן לתקן את הטעויות שנעשו על ידי היהודים והנוצרים. הקוראן אינו מתעלם או שולל את התנ"ך, הוא רק מביא גרסה מתוקנת שלו. רוב הגיבורים המופיעים בקוראן מוכרים לנו מן התנ"ך.

 

גם גיבורה של הברית החדשה, ישו, הוא חוליה בשושלת המקודשת של התנ"ך - אברהם, יצחק, יעקב, יהודה, פרץ... דוד, שלמה, רחבעם... ואז חולפים עוד כמה דורות ונולד למרים "ישוע הנקרא משיח" (הבשורה על פי מתי). ישו הוא הדור ה-42 אחרי אברהם אבינו. הברית החדשה מצורפת  לתנ"ך כהמשך ישיר לו.

 

אף כי אנו, הנשים החילוניות, רואות את עצמנו כמשוחררות מן התפישות הדתיות המקובלת בעולם המערבי, הרי שהלכה למעשה, אנו חיות בעולם שהלך ובנה את עצמו, במשך דורות, על בסיס תפישות אלו. תפישות שעברו מאב לבנו, והכתיבו את כלליה של  חברתנו. מבלי שאנו מודעות לכך, אנו שרויות עמוק בתוך דפוסיו של עולם זה, ואיננו מסוגלות להפריד בתוכנו את אמיתותיו מן האמיתות הפרטיות שלנו, או מן האמיתות הנשיות-קולקטיביות שלנו.

 

אנו, הנשים, איננו מסוגלות לדמיין כלל את העולם מן הזווית הנשית שלו. כדור הארץ, לו נשלט על ידי מוח נשי, האם היה דומה לזה שהוא היום? האם התפישה הנשית הייתה מובילה, אף היא, את העולם למצב בו מיליארדים של אנשים היו רעבים, כאובים, כעוסים - אוטומטים אנושיים המנותקים מעצמם? האם הכלכלה, המסחר, הארכיטקטורה, האמנות, הבידור, הרפואה..., היו דומים לאלו של היום? האם הטכנולוגיה, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו היומיומיים, הייתה דומה לזו של היום? האם היא והמדע בכלל היו נולדים? האם היו האוויר, המים והאדמה מזדהמים? האם היה אינוס של אוצרות הטבע? שנאת החיה? שנאת גזעים? שנאת אדם?... אין לנו מושג. כי העולם הקיים, טעם רק את החוויה האחת - זו שהצמיחה אותו. הוא מעולם לא טעם חוויה אחרת. אנו, הנשים, אף פעם לא התנסינו בחוויה של השפעה על מחשבת העולם, אנו תמיד היינו המושפעות.

 

התנ"ך שיקף את המחשבה האנושית של תקופתו, אך גם קיבע והכתיב אותה לדורות הבאים. הוא הפך להיות חותמת מקודשת לחוסר האיזון. הוא והענפים שצמחו ממנו רק הגבירו את חוסר האיזון. הדתות דחו למשך אלפי שנים את היכולת של האישה להעניק לעולם את השפעתה הרוחנית. העוצמה האדירה של התנ"ך הפכה את האמיתות, הלא מאוזנות שלו, לכוח הפחדה כה גדול, עד כי האישה מעולם לא העיזה לחשוב על עצמה כמי שיכולה להשתנות ולשנות.

האישה המערבית בת ימינו, אינה מודעת לעובדה, שגלומה בה אמת רוחנית, שעדיין לא נולדה לעולם. רוב רובנו הנשים, החיות את העולם ההישרדותי המודרני, ו/או את העולם הרוחני המודרני, מאמצות לעצמנו כללים של "חופש", אותם אנו רוכשות מבחוץ. רובנו לא מחפשות את כללי החופש הנשי בתוך עצמנו. איננו מחפשות גם הגדרות נשיות מקוריות, לחלקים משמעותיים אחרים בחיינו. ההצלחה הנשית בת ימינו מקורה בתפישה הגברית. מטרות חייה של האישה המודרנית, הן מטרות שהוגדרו כחשובות על ידי העולם הקיים. דומני, שאפילו האושר הנשי בן ימינו, הוא הגדרה גברית - ולכן, הוא כה מוסתר מעינינו...

 

ברחבי העולם, רבבות תלמידות, בוחרות להן מורים רוחניים גברים. לעומתן, אחרות מבקשות דווקא ללמוד אצל מורות רוחניות. רוב המורות הרוחניות שבמערב, אימצו דרכי חשיבה שמקורותיהן במזרח. המזרח, נחשב כבעל אוריינטציה נשית-פנימית, ולכן ניתן לחשוב כי הוא מעניק לנו את החשיבה הנשית המיוחלת. אך עיון מעמיק בנושא מגלה לנו כי כל מוריו הדגולים של המזרח היו  גברים. תרגילי היוגה, גאוניים ככל שיהיו, בנויים על הגוף הגברי, והמדיטציות המופלאות ביותר, בנויות אף הן בהתאמה למוח הגברי. התפילות, המנטרות, הטקסים - גברים הגו אותם והנחילו אותם לתלמידיהם עד ימינו אלו. יוצא מכך שכאשר אנו הנשים, באות לחפש בתוך עצמנו את האמת שלנו, אנו משתמשות בכלי חיפוש גבריים, ומכוונות את עצמנו למטרות הגבריות - ולכן לדעתי ולצערי, אנו מעלות חרס בידינו.

 

הגדולים שבמדינאים, בפילוסופים, הוגי הדעות, המורים הרוחניים, הנביאים והשליחים מעולם לא התמודדו עם מחזור חודשי, עם תהפוכות הורמונאליות, עם לידה, הנקה, גידול ילדים ותקופת מעבר. הם לא חיו בגוף נשי ולא חוו חוויה רגשית נשית. כל פילוסופית חיינו אינה מכירה את הנפש הנשית. היא מתייחסת אליה בריחוק ומן הצד.

 

הגברים, יוצרי הזרמים הרוחניים, ברובם הגדול לא ראו בנשים שותפות לחיבור שלהם עם אלוהים, אלא רק כמשרתות את המשכיות הגזע האנושי. כדי להגיע לחיבור עם חלקיהם הרוחניים רובם עזבו את ביתם על בת זוגם וילדיהם. הם התבודדו, או ישבו בחברותא גברית.

  

אין לי ספק כי הגדרתה של ההתפתחות הרוחנית הנשית זקוקה לדיון מחודש אצלנו הנשים. האם הגדרת האלוהות, כפי שניסחוה הגברים, עונה על תפישתנו הפנימית? האם מערכת היחסים שבינינו ובין האלוהים דומה ליחס שבין הגבר ואלוהים? האם מטרת ההתפתחות הרוחנית והדרך בפועל אמורות להיות דומות לאלו של הגבר?

 

מתוך כל אלו, אין לי ספק כי אנו, נשות המערב, צריכות להתבונן מחדש בתנ"ך, אבי תורות החיים של העולם בו אנו חיות, ולנסות לראות מהו יחסנו אליו, ואילו סודות,  טמונים בו עבורנו. סודות שהגברים לא ראו...

 

בחג השבועות, נהוג לקרוא את מגילת רות. מגילה זו היא מגילה נשית מרתקת. בין שורותיה מסתתר מסר עמוק עבורנו הנשים. במגילה זו אעסוק במאמרי הבא.

 

אירי ישראלי-רושין

חוקרת נשיות ומורה רוחנית,

מייסדת "האקדמיה לנשיות עכשווית"

www.iritrushin.com

 

 ____________________
הגיבי לכתבה:                                               מעניין? שילחי לחברה

 
 

_________________________________________