של מי הפנסיה הזאת, לעזאזל?

מאת: ד"ר תקוה רגר

 

עוד על נשים:

אימהות ללא אם

כשהחפצים בבית לא מוצאים את מקומם

שובה של האינטואיציה הנשית

פתאום, באמצע החיים

המדריך לאהבה

דיינו

סדר נשים

תוספת רגישות על חשבון האגו

המוח שלו ושלה

נשים וצבא בישראל

חטאי האם

מיהו הגבר החדש?

מחשבות על השכול הלאומי

סטטוס - המניע החזק

קרדיטים - סוגיה פמיניסטית?

אל תבכי ילדה

המדריך למתגרשת: לשרוד את החגים

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

ר.ג. הייתה נשואה 25 שנה. היא גידלה 3 ילדים ועבדה כפקידה. בן זוגה ,איש שרות הביטחון, שרת במקומות שונים בארץ  ובחו"ל. כל פעם שהמשפחה עברה ממקום למקום נקטעה רציפות עבודתה ובעקבות התרחבות המשפחה הוציאה את דמי הפיצויים וחסכונות הפנסיה מעבודתה לטובת השבחת תנאי המגורים מתוך שיקול שמשכורת בן הזוג, שהייתה לעין ערוך גבוהה משלה, תשמש את שניהם לעת זקנה. אבל, בגיל 55 חל משבר במשפחה שהסתיים בגירושין. יכולת ההשתכרות של ר.ג.נמוכה מאחר ולא בנתה קריירה משל עצמה עקב כפל תפקידי עקרת בית ועבודה בחוץ ועקב אי הרציפות בעבודתה (התנהלות הקיימת במשקי בית רבים). גם אם לאחר הגירושין תעבוד במשרה מלאה ובמשכורת הולמת עד ליום צאתה לגמלאות אין ביכולתה לצבור זכויות פנסיה שיספיקו להבטיח את קיומה לעתיד.

 

לאחרונה עולה קצב הגירושין בכלל אוכלוסיית ישראל ובאופן מיוחד בגילאי ה- 45-55  מה שמעלה את מספר הנשים שמצבן הכלכלי לעת זקנה מועד לפורענות.

 

חוק איזון משאבים לעת גירושין כולל את הפנסיה העתידית, שנצברה על ידי בני הזוג במהלך שנות החיים המשותפים, כרכוש בר-חלוקה. בעת הגירושין מתנהל בין בני הזוג משא ומתן הכרוך בהסכמת בעל הזכויות הפנסיונית להעביר לבן הזוג חסר הפנסיה או בעל הפנסיה הנמוכה את חלקו בפנסיה המשפחתית. משא ומתן זה גורם לעיתים קרובות לסכסוכים משפטיים בעלי עלות גבוהה, לחצים בלתי הוגנים לויתורים מהצד  החלש, בדרך כלל האישה, בעוד הגבר יכול לסרב לתת גט ובאפשרותו לקיים חיי משפחה אחרים ללא גט וללא חלוקת רכוש.

 

 במקרה הטוב כשקיימת הסכמה בין בני הזוג ניתן כיום לחלק את הפנסיה המשפחתית בכמה אופנים: פדיון מחצית מזכויות הפנסיה,יחסית לשנות חיים המשותפות, תמורת כסף או העברת הדירה כולה לטובת בן הזוג שלא צבר פנסיה. שני פתרונות אלה אינם מבטיחים שהכספים או הדירה אכן יבטיחו את זקנתם מאחר ובמקרים רבים המזומן להעברה אינו בנמצא, אין ערבות שהכספים אכן יישמרו לצורך זה וערך מחצית הפנסיה עולה לעיתים לאין שיעור על ערך מחצית הדירה המועברת. פתרון אפשרי אחר הוא שבן הזוג הגרוש מתחייב בהסכם הגירושין להעביר את מחצית זכויות הפנסיה לאחר מימושן לעת פרישה. אבל אליה וקוץ בה כי עם מות בן הזוג בעל הזכויות הרשום בקרן הפנסיה, בן הזוג הגרוש אינו נחשב כשאיר והוא מאבד את זכותו על אותו נכס שנצבר במהלך החיים המשותפים. מי שזוכה בכל הפנסיה זו האלמנה –האשה השנייה אפילו  חייתה זמן קצר עם הנפטר בעוד שהגרושה שחיה עימו לאורך שנים רבות בהן נצברה הפנסיה. אם אין אלמנה קרנות הפנסיה והאוצר זוכים מן ההפקר. חוק ההסדרים לא הסתפק בקיפוח הזה של נשים הגרושות והגדיל וקבע בחוק ההסדרים ובתקנות קרנות הפנסיה שאם בן הזוג בעל זכויות הפנסיה עזב את הקן המשפחתי למעלה משנה ללא גירושין (ואין ילדים קטינים), הנעזב מאבד את הזכויות בקרן. הנשים המבוגרות נתונות לשרירות ליבם של הבעלים הנוטשים. אלה הן תקנות שהדעת והצדק אינם סובלים ויש בהם משום שוד לאור היום של נכסים בניגוד לחוק איזון משאבים. תקנות שרירותיות אלה של קרנות הפנסיה והאוצר מנשלים בעזרת חוק ההסדרים בני זוג (בעיקר נשים) מזכויות שנצברו לאורך חייהם כשהאחד צבר זכויות פנסיה בעוד האחר ניהל משק בית, גידל ילדים, דאג לצורכי המשפחה ללא תמורה כלכלית ומתוך כך איבד את זכויותיו הסוציאליות כאשר התא המשפחתי התפרק.

 

הגזירה מקורה  בהדרת בן הזוג הגרוש כשאיר. ניסיון לתבוע את המשך תשלומי הפנסיה לאחר מות בן הזוג זכה אמנם בפסיקתו של השופט גלובינסקי בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה ( 2005) אבל נכשל בערעור האלמנה בבית המשפט המחוזי בחיפה במאי  2006 לפני השופט כהן שזיכה את האלמנה בכל הפנסיה למרות שהייתה נשואה פחות משנה אחת בעוד שגרושתו הייתה נשואה למנוח 37 שנים. השופט כהן קבע, כי גרושתו של המנוח אינה זכאית לקבל לאחר פטירת הבעל, תשלום מתוך פנסיית השאירים לאור הסכם הגירושין מאחר והמנוח לא היה רשאי לעשות פעולות משפטיות  אלה.

 

השופטת וילנר הסכימה לחוות דעתו של השופט כהן, אך הוסיפה כי התוצאה לפיה הגרוש/ה אינו/ה זכאי/ת לפנסיית השאירים אשר נצברה לאורך שנות נישואין ארוכות, הינה תוצאה קשה החותרת תחת התכלית הסוציאלית העומדת בבסיס פנסיית השאירים. השופטת קראה למחוקק ליתן פתרון לתוצאה בעייתית זו.

 

עמותת גרנית לסיוע לנשים בהליכי גירושין יזמה הצעת חוק בנושא שהוגש זה עתה לכנסת. פ/17/2087.ההצעה נוסחה על ידי צוות שהשתתפו בו פי סדר הא-ב: עו"ד דין מיכן ברון מנעמ"ת, עו"ד חנה גרבל לשעבר מומחית לנושא הפנסיה במבטחים, גב' לאה ליברמן-בנדל לוביסטית מארגון שתי"ל מיסודה של הקרן החדשה לישראל, עו"ד יעלה מקליס היועצת המשפטית של עמותת גרנית, עו"ד גלי עציון מנעמ"ת, מר דב פלג לשעבר יו"ר  האגף לביטחון סוציאלי בהסתדרות, פרופ' בן עמי צוקרמן כלכלן ודר' תקוה רגר יו"ר עמותת גרנית.

.

 

____________________
הגיבי לכתבה:                                               מעניין? שילחי לחברה

 
 

_________________________________________