|
|
|
|
קמטים
מאת: לילך רובין
|
|
|
המדריך למתגרש\ת: לשרוד את החגים |
מדוע בפנינו בחר האל להנציח חיינו בקול תרועה רמה? מדוע עורנו בפנים דק ועדין כל כך? האם לא יכל לבחור בקרסול או במקום מוצנע אחר שיודע למחול?
יום לידתנו נירשם שם, אהבת הורינו ואכזבה מאהוב ליבנו גם הכנסת ביתנו תחת חופה שזורה שם בחדווה. אם הלכנו לסטנד אפ פעמים אין ספור שפתותינו תודגשנה כמקור ואם פוטרנו מעבודתנו או נכשלנו בבחינה האחרונה ניכר זאת בזוויות עינינו. גם שואת עמנו שמורה בפניהם, פנינו לדורי דור ואם נפל חלילה בננו, פנינו עמוק באדמה בטרם עת.
בכל יום אנו אוספות אותם יש מבחירה ויש מאין נדע… והיופי בפנים הוא צניעותם ושתיקתם. אין הם מספרים בכל יום את סודנו אלא ממתינים הם לשעת כושר בה יוכלו להציבנו מול העולם ערום ועריה.
יש הטוענים כי זו הגנטיקה ויש האומרים כי זו השמש הטופחת וכנאמר בכל נכון ומסופר בפנינו מה עבר עלינו מה היו בחירותנו.
משחק הפנים מחל מרגע קצנו ובשעת משכבנו לאחר יום ארוך במיטתנו. הביטו בפניכן ומה אתן רואיות? הישירו מבט הקפיאו מבט ונסו לגלות לכם את חייכן – המסע לאחור כתוב באותיות קידוש לבנה עת נגיע לסוף המרוץ. אך בטרם נגיע כנאמר לדקה ה- 90 ובטרם ניתן פנינו לידי המנתחים צעדו על חוף הים, נשקו את ילדיכן, אמרו לאהובכן: "אני אוהבת אותך", אמצו את מה שהביא היום כאילו היה הגשמת חלום. הקדישו דקה מזמנכן לעיצוב קמטיכן בפנים.
מי ייתן ובבוא היום תחושו בנימי נפשכן ופניכן כי כל קמט הושג בעמל כפיכן, באהבת עולם ובאהבתכן שלכן לכן.
האם אתן מחייכות כעת או שמא ארשת רצינית על פניכן? זהו הרגע להתחיל להבחין בין קמטי הצחוק בזוויות הפה וקמטי האושר בצדי העין. הם לא תמיד היו שם והם רוצים להגיע בצעדי ריקוד שלובים עם לבכן הפועם לקראתן. מי ייתן ורגעי העצב ימעיטו לבקר בפניכן.
אנא, זקפו ראשכן בגאווה ואל נא תמעיטו בערכו של הרגע הזה לחרוט בפניכן את חייכן. ____________________ |
|
|
|
