כיצד להתמודד עם התקפי זעם של פעוטות? 

מאת: פזית בלציאנו–נגרין,

היועצת החינוכית של מרכז קוביות לגיל הרך ברמת גן

 

עוד:

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

הקורקינט של טולקין

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

פער מיגדרי חדש

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

 ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

 

  

גיל שנתיים מכונה גיל המרד גיל המרדנות והעקשנות. הפעוט כבר אינו תינוק. הוא מפתח כישורים מוטורים, הולך, מתקשר עם הסביבה, פעיל ועצמאי. מצד שני הופך הפעוט למרדן, תוקפני נתון למצבי רוח משתנים ובעיקר רוצה לעשות הכל לבד.

 

מאחר ועדיין קיימים הרבה דברים שאינו מסוגל לבצע לבדו, חש הפעוט פעמים רבות תסכול. הפעוט מתמרד ומסרב בניסיון לרכוש עצמאות ולבחון את גבולות המותר והאסור.

בשלב זה חשוב לתמרן בין הצבת גבולות לבין עידוד תחושות העצמאות אצל הילד. יש לתת לפעוט להתנסות בדברים שהוא מסוגל על מנת לפתח בו את תחושת העצמאות וליצור בו תחושת שליטה על חייו ובמקביל להציב לו גבולות ברורים ועקביים במינון סביר ותוך כדי הפעלת שיקול דעת.

 

פעוטות בשלב זה זקוקים במיוחד לגבולות. הגבולות מאפשרים להם להבין מה מותר ומה אסור ובכך מעניקים תחושת בטחון והגנה וכן מאפשרים להם לחקור בחופשיות את סביבתם ויכולתם. מומלץ לבחור בקפידה כללים הגיוניים ומעטים ככל האפשר ולשמור עליהם בהתמדה. כללים רבים מידי יפחידו את הפעוט ויגרמו לו לחוש שהכול אסור וכולם נגדו.

 

בגיל זה נפוצות התפרצויות זעם. כאשר תסכוליו של הפעוט מגדישים את הסאה הוא עלול לאבד שליטה על גופו, להטיל עצמו על הרצפה, לבכות בכי גדול, לבעוט לכל עבר ולהכות באגרופיו.

 

חשוב להבין כי התקפי הזעם אינם נעשים בכוונה ובמטרה להכעיס, לפחות לא בפעמים הראשונות. התפרצויות הזעם הינם דרכו של הפעוט לבטא את רגשותיו העזים. הפעוט מבוהל בעצמו מהתקפי הזעם ואינו פנוי לשמוע הסברים מפותלים והטפות מוסר.

 

הדרך הטובה ביותר להפחית את התפרצויות הזעם היא להישאר רגועים ולהעביר לפעוט מסר ברור כי אינכם מתמוטטים לנוכח ההתקף. מוטב שתשקפו לו את רגשותיו במשפט אחד קצר וברור: "אתה כועס מאד עכשיו". אל תכעסו או תענישו אותו בשל כך להיפך - הישארו קרובים אליו ואל תשאירו אותו לבדו. החשש הגדול ביותר של הפעוט הוא לאבד את אהבתכם כלפיו ולכן שדרו לו כי אתם שומרים עליו.

 

במקביל חשוב לנסות ולאתר מתי נוטה הפעוט להתפרץ: האם כאשר הוא רעב או עייף? האם בכל פעם שאתם עסוקים בשיחות טלפון? כאשר תלמדו להכיר מבעוד מועד את הסימנים הראשוניים של הגירויים העלולים לגרום להתפרצויות אצל ילדיכם תוכלו לנסות ולמנוע אותם.

 

חשוב לא פחות להמשיך ולדבוק בעמדותיכם ואין לשנות דעה או התנהגות בעקבות התפרצות זעם, גם כאשר הם מתרחשים בפומבי. רק כך ילמד הפעוט כי התקפי הזעם אינם משתלמים ולא כדאי לחזור עליהם.

 

__

  

פגישת יעוץ ללא תשלום עם פזית בלציאנו–נגרין ניתנת לכל מי שרוכש מנוי למרכז קוביות ברמת גן. טל: 03-7512581.

 

____________________

תגובות: הגיבי על הכתבה                                     מעניין? שילחי לחברה   

 

 

__________________________________________