להיות הורים לילד לקוי למידה

שלבים ומעברים בהתמודדותם של הורים עם לקות הלמידה של ילדם

מאת: חדוה נבון

 

 

עוד:

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

הקורקינט של טולקין

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

פער מיגדרי חדש

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

 ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

לקויות למידה וקשיים בקשב וריכוז הנם שם כולל למגוון של קשיים הפוגעים בתפקוד הלימודי ובתפקוד הכולל של האדם.

להיות הורים זה סיפור לא פשוט, להיות הורים לילד הסובל מליקויי למידה כגון : דיסלקסיה, דיסגרפיה, דיסקלקוליה או קשיים בריכוז וקשב על אחת כמה וכמה.

 

 התא המשפחתי מאגד הורים וילדים. עבור הילד ,המשפחה היא מסגרת תומכת המגינה על קיומו.  עבור ההורים, הילד מהווה מוקד למימוש ולהגשמה עצמית ומשמש הגנה בפני החרדה הקיומית הבסיסית. 

האינטראקציה בין הורים וילדים ממתנת חרדה זו. הורים מגיעים אל ההורות מצויידים בציפיות מסוגים שונים.  אחת הציפיות הבולטות הנה הציפייה שהילד יענה על הצרכים המודעים והלא מודעים של ההורים ושימלא בעתיד תפקידי חיים שרצו בהם אך לא יכלו לממשם בעצמם ואף יעלה עליהם בביצועיו.   

 

לקות הלמידה הנה תופעה מבלבלת ומתסכלת את כל הגורמים השותפים בהתמודדות עמה: הילד, ההורה והמורה. אפיוני לקות הלמידה, המוכרים לאחר שנים רבות של מחקר, אינם ידועים להורים ומותירה אותם חסרי אונים מול סימנים סותרים בתפקודו הכולל של הילד.

 המפגש עם הקושי פותח אצל חלק מההורים תיבת פנדורה שהייתה נעולה היטב במשך שנים רבות. תיבת  זו מכילה הרבה כעסים, תסכולים ותחושות כישלון סביב הקשר עם בית הספר בפרט ועם לימודים בכלל. לאחר שנים ארוכות של הכחשת  תחושות אלו, המפגש המחודש עמם מעורר תחושות לא ברורות ורגשות שאין להם שם. היום ידוע כי ללקויות הלמידה ולהפרעות הקשב ישנו אספקט תורשתי ברור, ולכן אחד ההורים "הביא" איתו את מקורות הקושי.

 בשלב הראשון ההורה לא ער לקשר שבין הרגשות המתעוררים בו ביחס ללקות הלמידה של ילדו לבין התחושות שליוו אותו כילד ביחס לתפקודו כתלמיד.

 

רצף  וקצב ההתפתחות של המבוגר לאחר שנות הלימודים בבית הספר תובע ממנו אנרגיה רבה בהתמודדות עם משימות החיים. משימות כגון: מציאת מקצוע מתאים לצורך פרנסה ולצורך מימוש עצמי,  יצירת קשר זוגי לצורך הקמת תא משפחתי תומך ומגונן ועוד. כל אלה תובעים את מלוא תשומת הלב  תוך מתן ביטוי לכל הכישורים והיכולות של המבוגר. ואינה מותירה בו  אנרגיה ומוטיבציה לטפל בתכנים שהם לא רלוונטיים למטרות הניצבות בפניו.

 

הופעתה הבלתי צפויה של לקות הלמידה  על סדר היום המשפחתי מכריחה את ההורה להתעמת מחדש עם תכנים שהמגע עמם לא תמיד נעים וישנה העדפה ברורה להשאירם נעולים וחתומים בתוך תיבת הפנדורה. הרבה הורים אומרים : " גם לי היו קשיים כאלה בבית הספר, גם לי הקריאה והכתיבה היו סיפור מסובך וגם אותי סילקו מבית הספר על רקע של בעיות התנהגות, אז מה? עובדה שהיום אני מצליח בחיים והסיפור הישן לא מפריע לי בעבודה או בנישואין."

 

 הגילוי

הופעת הקושי מערערת את שיווי המשקל העדין שהתקיים בתוך המשפחה.

 עד לאבחון המדויק עוברים ההורים תהליך ארוך של בלבול, חוסר בהירות  וחוסר אונים.  ההורים חשים שמשהו לא לגמרי תקין בתהליך התפתחותו של ילדם. ההורים מבחינים בהבדלים בולטים בתפקודו של הילד, ישנם תחומים שבהם הילד מפגין יכולות גבוהות במיוחד לעומת תחומים אחרים בהם מתגלים קשיים. 

 

כשהבעיה מתעוררת בתקופת הגן משייכים את הבעיה לחוסר בשלות של הילד. כשגם המושג  "חוסר בשלות" לוט בערפל, וההתמודדות עם הבעיה נדחית לשלבים מאוחרים יותר. כשהבעיה מתעוררת בתקופת הלימודים משייכים אותה ההורים לחוסר מוטיבציה, עצלנות וכו'.

 

האבחון

לאחר תקופה ארוכה ומייגעת של חוסר בהירות באשר להגדרת קשייו של הילד ומקורותיהם, מגיעים ההורים לאבחון ביוזמתם או ביוזמת גורמים טיפוליים בביה"ס. גם כאן מתעוררת דילמה: איזה סוג של אבחון לערוך ובאיזו מסגרת לקיים אותו? מכיוון שהבעיה מורכבת ובאה לידי ביטוי במספר תחומים נשאלת השאלה:  האם יש צורך באבחון פסיכולוגי לבירור מצבו הרגשי של הילד? האם יש צורך באבחון פסיכו-נוירולוגי לבירור תפקודים תפיסתיים שונים ובירור יכולת הריכוז והקשב של הילד  או אבחון דידקטי לבירור הקשיים הספציפיים בתהליכי רכישת הקריאה, הכתיבה ו/או החשבון? לעיתים עובר הילד מספר אבחונים והבלבול גדול עוד יותר.

 

התגובות שלאחר האבחון 

כאשר מגיעות תוצאות האבחון וההגדרה קצת יותר ברורה או ברור שאכן ישנה בעיה, מתעוררים אצל ההורים תגובות של הלם, אבל ותחושות אובדן חזקות.

הם מתקשים לעכל את העובדה שחלק מהציפיות  שלהם לא יתממשו. 

לאחר האבחון וההלם הראשוני מתעוררות תגובות ההכרחיות לתהליך עיבוד הנתונים החדשים וההתארגנות מחדש. מתעוררות תגובות של כעס, אשמה  כלפי

עצמם  וכלפי המערכת הלימודית שבעטיה התעורר הקושי.

מספרת אמא לילד בן שבע שבירור קשייו החלו להתבהר בגיל חמש: "כשנודע לי על קשייו של ילדי חשתי עצבות נוראה, בכי, תחושת החמצה, תסכול ואשמה על כך שלא גיליתי זאת בעצמי וקודם. כיצד אני כאמא שלו לא ראיתי זאת? ומי יודע כמה יכולנו לעזור לו אילו ידענו זאת מוקדם יותר?  בשלב מאוחר יותר התעוררו אצלנו שאלות כגון: איך קרה לנו דבר כזה? למה? מה עושים עכשיו ואיך?"

אמא אחרת מספרת: "כשהגענו לאבחון בני היה בן שבע, עד אז כל הגורמים המוסמכים כמו הגננת והפסיכולוגית אמרו לי שאני טועה והכל עם ילדי בסדר. כשהגיעו תוצאות האבחון לא הופתעתי, הייתה לי הוכחה ניצחת שאכן צדקתי אבל אז כעסתי מאוד על עצמי, כעסתי על שלא סמכתי על האינטואיציה שלי ולא עשיתי משהו בנידון. כשהתחלנו לטפל בבעיה ולראות תוצאות טובות, תחושת התסכול

והזעם שלי רק גברו, הרגשתי פגועה ואשמה."

חלק מההורים מביעים כעס רב על המערכת בה לומד הילד, מאשימים את  המערכת באחריות לקשייו של הילד לדוגמא: "המורה לימדה בשיטות לא טובות".  "המורה לא השתלטה על הכיתה וכמעט לא לימדה". "המורים  התחלפו בתדירות גבוהה ולא נוצרה אוירה לימודית בכיתה." ועוד טענות שמנסות להעביר את מוקד הקושי מהילד אל המערכת. אין ספק שלסביבה הלימודית בה נימצא הילד ישנה השפעה רבה על תיפקודו הכולל של הילד לקוי הלמידה אך למערכת אין אחריות ישירה לקיומו של הקושי. הילד הגיע עם הקושי למערכת הלימודית ומתן תוכנית מתאימה לטיפול בקושי תקל על השתלבותו של הילד במערכת זו.

חלק מההורים מתכחשים לתוצאות האיבחון ומסרבים לקבל את ההבחנה. הורים אלה ממשיכים לחפש גורמים מאבחנים אחרים, ונתפסים בקלות לביקורת אגרסיבית כלפי המערכת הלימודית בכלל וכלפי המורה בפרט. אם בשלב זה מוצע להורים לשלב את הילד במסגרת לימודית אחרת , מתעוררת אצלם התנגדות רבה.

 

ההתארגנות מחדש

בהדרגה ההורים מתארגנים לקראת התמודדות יעילה יותר עם הקשיים הספציפיים של הלקות ועם הקשיים הנלווים לה. בשלב הראשון מנסה ההורה ללמוד יותר על מהות התופעה ועל דרכי טיפול מתאימות. ההורה מחפש ספרים או מאמרים בנושא מגיע להרצאות המרחיבות את הידע וההבנה שלו בתופעה מורכבת זו. בשלב זה לעמותות ההורים לילדים ליקויי למידה תפקיד חשוב ומרכזי במתן ידע עדכני ובמציאת כתובת לשאלות ותהיות המתעוררות אצל ההורה.

 

שלב זה מאופיין בהרבה חיפושי דרך, עליות  וירידות במצב הרוח לאחר הצלחה או כישלון של הילד.  כל אירוע בביה"ס מעמיד מחדש את סימן השאלה לגבי הדרך הנכונה לטפל בבעיה.

ההורים מחפשים פתרונות לבעייתם ודרכים לקידומו של הילד.  הם לומדים להעריך את כוחותיהם הפנימיים מול עצמת הפגיעה ושוקלים  פתרונות חלופיים.

הם לומדים להבין את מהות הבעיה ואת הגבולות שבהם  ניתן לפתח את הילד לקראת עצמאות בתחום הלימודי.

בתהליך זה נעזרים ההורים באנשי מקצוע  ומנסים לענות על שלוש שאלות המעסיקות אותם:  א. מהות הבעיה ואפיוניה.

                                ב. דרכי טיפול אפשריים.

                                ג. דרכים לשילוב הילד במסגרת לימודית.

 

דרך יעילה להתמודד עם שאלות אלו מצאתי בסדנאות הורים לילדים ליקויי למידה, אותם אני מעבירה ביחד עם בעלי חיים נבון.               

                 

את המסע המרתק שלי להבנת תופעת לקות הלמידה על היבטיה השונים התחלתי לפני כ - 26 שנה עם הולדתו של בני הבכור עמית הסובל מדיסלקסיה. אתו עברנו, בעלי ואני, דרך ארוכה של חרדה, תהייה  ולימוד בניסיונות בלתי פוסקים למצוא דרכים מתאימות להתייחסות  לעמית כאישיות כוללת ולטיפול בלקות הלמידה ובהשלכות הנובעות ממנה.

מסע זה הפך לתחום ההתמחות המקצועי שלי כמורה להוראה מתקנת.

פיתחתי מגוון כלים אלטרנטיביים להקניית יסודות השפה הכתובה בעברית ובאנגלית. בהמשך למדתי הנחיית קבוצות הורים כשהתעמקתי בסוגיית ההורות לילדים ליקויי למידה.

קבוצת הורים מזמנת לאדם החווה את החוויה ההורית הזדמנות להיפגש עם אנשים נוספים החווים חוויה דומה. מפגש זה מאפשר להורים שיתוף בחוויות דומות לאלו שהם חווים, שיקוף של מצבם דרך תיאורי מצבם של הורים אחרים ולימוד אמצעים בהם התנסו הורים אחרים. הסדנא מזמנת להורים ידע שנצבר במקצועות הרלוונטיים לנושא ההורות כגון: הפסיכולוגיה של הילד, דינמיקה משפחתית וכלים בפתרון קונפליקטים.

הסדנא להורים לילדים ליקויי למידה מביאה בפני ההורים שלושה ממדים של  הבעיה:

א. ממד הידע התיאורטי שהצטבר בנושא לקות הלמידה.

ב. ממד התגובות הרגשיות של ההורה, הילד והמורה.

ג. ממד ההשפעות ההדדיות שיש ללקות הלמידה על המערכת המשפחתית, על

    המערכת החברתית בה מצוי הילד ועל המערכת הבית - ספרית.   

הסדנא הועברה בהתייחס לנושאים השונים שנלמדו דרך שלושת ממדים אלו.

 

  הנושאים שנלמדו בסדנא:

1. אפיוני לקות הלמידה על היבטיה השונים והשלכותיה על

    תפקודו הרגשי והחברתי של הילד לקוי הלמידה.

2. שלבים ומעברים בהתמודדותם של הורים עם לקות הלמידה

    של ילדם. זיהוי השלב וסגנון ההתמודדות.

3. ההבדלים בין התפקידים ההוריים לילדים "רגילים" לבין

    התפקידים ההוריים לילדים לקויי למידה ומשמעויותיהם

    בהתארגנות המערכת המשפחתית.

4. כלים בהתארגנות יעילה בבית לביצוע המטלות הקשורות לבית     

    הספר:  שיעורי בית, הכנת הציוד הנדרש, הכנה לקראת מבחנים.

5. קשיים בריכוז וקשב - אפיונים ומגוון כלים להתמודדות יעילה

    בבית ובבית הספר.

6. אחים לילדים לקויי למידה - מורכבות הקשר בין אחים והשפעתה

    על המערכת המשפחתית .

7. מוקדי הקושי בתקשורת בין המערכת המשפחתית ובין המערכת

    הבית - ספרית ודרכים לייסוד מערך תקשורת מתאים.

8. תוכנית לאימון בהורות יעילה ע"פ עקרונותיו של תומס גורדון -

    הקשבה פעילה ומסר אני.

   

הסדנא אפשרה להורים להרחיב את רפרטואר הכלים ההורי שלהם

באמצעות התוכנית לאימון בהורות יעילה ע"פ עקרונותיו של תומס גורדון. אחד הכלים החשובים בתוכנית היא ההקשבה הפעילה.

כלי זה מלמד את ההורה להקשיב לילדו בדרך שתעודד אותו לספר על קשייו ולהתחלק בבעיותיו. ההקשבה הפעילה מכוונת את ההורה לקבל את הרגשותיו של הילד כמו שהן בלי לנסות לשנותן. ההורה מזהה את ההרגשה המובעת במילים, את המשמעות שמעבר למילים ואת המסרים הבלתי מילוליים. ההורה מסכם, מאיר ומשקף את תחושותיו של הילד ומאפשר לו להמשיך ולספר על הבעיה המציקה לו. כלים אלה יעילים בהורות "רגילה" ועל אחת כמה וכמה בהורות לילד "המיוחד" שלנו. 

 

חדוה נבון,

מנהלת  מרכז  נבון

פיתוח תהליכי למידה

קשב והתארגנות

 

בהנהלת חדוה נבון

הדישון 4/6, מלחה החדשה , ירושלים

טל. 6794617-02 , 758852-054

 

             

 ____________________

תגובות: כיתבי לנו                                     מעניין? שילחי לחברה   

 
תגובה:

 

________________________________________________