מחפשת בן זוג אחרי גיל 32? בינתיים עשי לך ילד

מאת: ד"ר שושנה ב. מאייר

עוד:

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

האם את אנורקסית?

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

בשנים האחרונות אנו מוצפים עם הצגת הבעייתיות למצוא גבר מתאים לזוגיות אחרי שמלאו לך, נגיד,  32.  לדוגמא  ברידג'ט ג'ונס, החומרים של דנה ספקטור, סקס והעיר הגדולה, הסרט הצרפתי שלושים פלוס, וכן ספרות נשים ענפה על הבנות הבוגרות האלה.  יש גם סיקורים על המספר הרב של רווקות יפות, משכילות, משתכרות היטב, כאלה שגם מצב הוריהן סביר, עם פוטנציאל  לעזרה.  הן פוגשות גברים רבים  (מספר הרווקים רב ממספר הרווקות) ש"לא בנויים לקשר" (כלומר לאחריות), ושברון הלב חוגג.  נדמה שככל שהאישה מעבר לשלושים אטרקטיבית ומשכילה יותר,  סיכוייה פוחתים - ויש גבול ליכולתה  להתפשר.

  

בודאי, יש גם בנות ארבעים ויותר שנמצא להן בן זוג  מתאים.  אולם, לדעתי, אחרי גיל שלושים על האישה להתחיל לחשוב לא רק על בן זוג אלא על משפחה לעצמה, ולעשות ילד(ים). לאישה   כזאת תדיר יש הורים שהם עדיין צעירים באופן יחסי, וסביר שישמחו לעזור לה.  קשה להישאר אדישים כלפי נכדים. 

 

לעומת זאת גברים, ואת רואה זאת מסביבך כל הזמן, היום אתך ומחר אינם, מתים, נוטשים, מעגינים אותך, בעוד ילד/ה משלך היא השקעה לקשר קבוע הרבה יותר. זה קשר,  משפחה, שרק תתרחב עם הזמן.

   

אני אוהבת גברים וחייתי עם הטובים בהם, כך שדברי לעיל אינם נוגדי גברים, אלא הכרה במציאות שבהקשר המשפחתי לא ניתן לסמוך על קביעותם של רבים מהם.  הבעיה כל כך מוכרת היום שבעוד אשר בעבר היחידה המשפחתית במדיניות הרווחה היו איש-אישה-ילדים, היום מגדירים משפחה יותר ויותר כאם וילדיה.  האב היא תוספת רצויה מאד, אך תדיר לא נוכחת.

  

אמהות חד הורית היום אינה פגם מוסרי.  להיפך, קיימת תמיכה ממוסדת בה. אפילו בקהילה החרדית התופעה כבר קיימת, והאמהות האלה מדווחות על כבוד רב יותר לו הן זוכות כדוחפות עגלה מאשר כרווקות מתבגרות.

  

ואת, בעלת המקצוע, המטופחת, ולך חברות רבות לחלוק אתן את רחשי ליבך  ואירועי חייך – תארי לך גיל מבוגר  א. עם ילד, ב. בלי ילד, כלומר בלי משפחת  משלך.  הסיכון שהילד ידחה אותך כליל קטן יותר מהסיכוי   הסטטיסטי שבן זוגך יעשה זאת .

  

וחוץ מכל אלה – אותו הגבר החם והנבון שאת מחפשת היום עשוי להופיע גם אחר כך, ולא יירתע ממצבך כאם.  אולי אפילו להיפך.

 

לפחות תחשבי על זה ברצינות, עם שיקולי הפרו והקונטרה לעתידך, ועם גישושים אצל אלה שתרצי  בתמיכתם בבוא העת.

 

  ____________________

תגובות: כיתבי לנו                                     מעניין? שילחי לחברה   

 

תגובה:

לא ריאלי במציאות הישראלית.  

לא ברור מה הפתרון שהכותבת מציעה למי שבאה מרקע חילוני, אך שמרני ואיננה מעוניינת ללדת מחוץ לנישואין. במציאות הישראלית הפטריארכלית, יש לחץ להינשא ולהביא ילדים בגיל צעיר. בנוסף לא לכולן יש הורים בעלי יכולת כלכלית שיכולים לעזור לאשה שבוחרת ללדת מחוץ לנישואין.

בחברה החרדית המשפחה החד-הורית הולכת ונהיית דבר מקובל, אבל צריך לזכור שמדובר שם בגרושות או באלמנות, ובשום אופן לא ברווקות. הכותבת מתעלמת מההבחנה החשובה הזו.

אירוס.

_______________

תגובה:

ילד מחוץ לנישואין הגדל ללא אב לפי דעתי הוא במידה מסוימת ילד אומלל
ללא זהות מוגדרת רוב הילדים למשפחות חד הוריות גדלים למבוגרים עם בעיות בעקבות
חסר אותו חוו
מיכל

____________

תגובה:

שלום,

אני כותבת בתגובה לכתבה.

בנוסף למה שכבר נכתב בתגובה לכתבה, אני רוצה להזכיר לכותבת שלא כל הנשים מוצאות את ייעודן בגידול ילדים. לא לכולנו האימהות היא תפיסה טבעית וברורה מאליה. לא כולנו חושבות שזו תכליתנו, ולא לכולנו זו משאת נפש.

נכון, אני רווקה. נכון, עברתי את גיל 32 מזמן. נכון, קשה למצוא בן זוג ראוי. ונכון גם שאילו הייתי רוצה ילד, כבר מזמן הייתי עושה - עם תמיכה של הורים או בלעדיה, וזה אכן שיקול ראוי ביותר, בעיקר מהבחינה הכלכלית.

אבל מהכתבה עולה בעיקר ריח של סמל סטטוס, כאילו שילד זה עוד חפץ שראוי שיהיה לכל אחת בבית. כאילו שילד הוא מה שיעשה אישה זו או אחרת מאושרת. כאילו שאם יש לך ילד, זה אומר שבכל זאת יש לך איזשהו מקום של כבוד בחברה הישראלית.

אני לא רוצה בכלל להיכנס לוויכוח עם המשפטים המזעזעים של הכותבת, אלא רק להזכיר שילד זה אדם שאת מביאה לעולם ומחוייבת לדאוג לו עד יום מותך. למה מראש להביא אותו, כשאין לך יכולת ממשית לתת לו את התנאים האופטימליים לגידולו? בגלל מוסכמה חברתית שאומרת שעם ילד את שווה יותר?

אינני מכירה את הכותבת ואת פועלה. אני רק יכולה להגיד שמהכתבה עולה ריח של שמרנות דתית במיטבה, וחבל שאתר, שאני מכבדת את הגישה שלו כלפי נשים ועולמן באופן כללי, בחר לתת מקום לגישה כזו.

בברכה,  

זיוה הרצוג

תשובת כותבת המאמר:

גם בקריאה חוזרת איני רואה מה שמרני/דתי בדעות שהבעתי.  אבל  מי שמעלה נושאים שנויים  במחלוקת  חושף  עצמו לאי הבנות, לביקורת  ואף לכעסים .

 

לנושא עצמו, מי שאינה מעונינת בילדים משלה, תדלג על דברי כי הם אינם מכוונים אליה.  אוכלוסיית  המטרה שלי היא האישה שרוצה ילדים באיזה שהוא שלב בחייה; שהיא רצינית ובוגרת; אחראית  ואמיצה;  "רואה את הנולד", ובעלת מקצוע שפרנסתה  סבירה.  כן חשוב שתהיה לה רשת בטחון בדמות הורים וקרובים. ברור שזה לא המצב של כולן, אך גם לא  כל כך נדיר היום.

 

כפי שציינתי, הורות משותפת עם אב טוב ומחוייב היא בודאי  המצב האופטימלי, הן עבור הילד והן עבור האם.  אולם  אם  אין איש כזה  בתמונה  והנסיונות  למצאו  מאכזבים,  אם טובה לבדה היא יסוד מעולה לחיי הצאצא. ההיסטוריה  והספרות מלאות עם דמויות  חיוביות  שגדלו עם אם בלבד. מאידך, מלאה הסיפרות החדשה - בבחינת שבירת מיתוסים עדכנית - באבות  אטומים, שתלטניים ואלימים, במספר רב יותר מאמהות כאלה. גם  אלימות במשפחה היא אלימות מצד האב, כמעט כהגדרה.  מכאן  שכלל לא בטוח  כי ילדים הגדלים עם אם בלבד אומללים ללא תקנה רק בשל היעדר אב כלשהו.

 

בדברי אני פונה  לאישה עצמה. לה מומלץ, לדעתי,  להכין  ל ע צ מ ה  משפחה לעתיד. מה לעשות, גם היא בן אדם ומגיע לה סכוי  לקשר  משפחתי שלא ניתן לפירוק, גם אם אינו תמיד מושלם. לעומת זאת, קשרים עם בן הזוג/האב מתפרקים בימינו חדשות לבקרים.

 

אני מכירה היטב את הנימוקים כמה זה "אגואיסטי" לברוא ילד למען עצמך, אך אינני מסכימה איתם.  כל הכרוך באמהות רחוק,  כידוע, מאורגיה אגואיסטית/הדוניסטית.  

 

באשר לאמהות כסטטוס וקונפורמיזם חברתי,  לא  נגעתי בכך, ובעיני היא טענה מופרכת.  המשימה בגידול ילדים היא מחיר שעלייה מפוקפקת כזו במעמד בודאי לא תשווה לו.

 

ד'ר שושנה ב. מאייר

 

_______________

 

תגובה:

מותר האישה מן הגבר- אין?.

 כן, זו לצערי הבנת הנשים, רוב הנשים את אחת מהחוזקות, הגדולות ביותר שלהן. היכולת ללדת ילד/ה, ללא צורך בתשלום מחיר השותפות. להרוויח כמו שנים, לשלם כמו אחד. הואיל ונשים טרם הפנימו את היתרון שבידיהן, והואיל והחברה מתאמצת לקעקע את הנסיונות המעטים, לחלץ ממשוואת המשפחה את הזוגיות, או ליצור שתי משוואות מקבילות, היכולות להתקיים כיישויות עצמאיות, לחוד או ביחד,

נשים ממשיכות להיכנס למלכוד הםנטזיה על משפחה, תוך שהן מונעות מעצמן את האפשרות ליהנות ממנה מבלי לשלם מחיר יקר.

במילים פשוטות: לכל אישה יש יכולת להיות אימא, מבלי לעבור תחת חופה או דומה לה.

 בשביל כוס חלב- לא צריך את הפר(ה).

 אלא מה, תנאי אחד חיוני והכרחי עומד לפני החלטה זו:

 שהאישה תהיה מועצמת בכל היבט אפשרי?: אישי, תעסוקתי, כלכלי, חברתי ובעיקר תפישתי!. שלא המדינה ולא הגבר ואלא אף אחד מלבדה ישאו באחריות הכוללת כולל זו הכספית לרך/ה הנולד/ת.

 שלא תבחר באימהות ללא זוגיות כברירת מחדל, אלא ממקום של עוצמה והבנת רווחיה. למה? כי בחירה באימהות ממקום של ברירת מחדל גובה מחירים מהילדות/ ילדים. פה, מבחינתי עובר הגבול. שוויון בין הנשים אין כאן, אולם הרעיון הוא לממש אימהות מבלי לפגוע ב "תוצרים" ומבלי לשלם מחירים יקרים בגין פנטזיות נסיכיות.

שירית

 

_______________

 

תגובה:

לדעתי, רווקה המעוניינת ללדת ילד מפני שהיא לחוצה בזמן, ראוי שתיצור קשר עם גבר הומוסקסואל המעוניין בילד.
כמובן שעליה לבדוק את אופיו של המועמד, אחריותו, רצינותו וכד'. לאחר מכן לחתום אתו על הסכם ממוני ובו כל הפרטים הרלוונטיים להורות משותפת, ואז יהיה לה שותף ואבא שיתן את שמו לילד. כפי שאני מבינה, יש ביקוש גדול מצד הומוסקסואלים לילדים, ויש לנווט זאת לטובת שני הצדדים. זה יכול להיות סידור ששני הצדדים יוצאים נשכרים. בהצלחה, ש.

 

_______________

 

תגובה:

קראתי את הכתבה וקראתי את התגובות הפמינאציות שלא מפרגנות. בתור בחורה בת 31, אני נוטה להסכים עם כותבת המאמר. אני רואה את עצמי כאישה מאוד פמיניסטית, חלילה לא מהסוג המזעזע שמעקר גברים ומבטל אותם בחיינו, וחלילה לא מהסוג ששם אותם כשני לאלוהים...אני חושבת שבמאה ה-21 לאישה של ימינו יש הרבה יותר כלים מבעבר להתמודדויות בחברה כאם חד-הורית, האישה של המאה ה-21 היא יותר לוחמנית, יותר גאה, יותר דעתנית ושרדנית להפליא...אז כך, בחורה רווקה בת 30 ומעלה שמאוד רוצה להקים משפחה, לא ואני חוזרת 'לא' צריכה לחכות מעבר לשעון הביולוגי המתקתק בטירוף, שכן סופה שתאחר את הרכבת בעודה ממתינה שהאביר על הסוסו הלבן יופיע, אולי, בעשור הבא...מבחינה פזיולוגית אנחנו יותר ויותר שומעים על נשים שהן בתחילת או לקראת שנות השלושים לחייהן ודוקא מתקשות להיכנס להריון... כן, כן, בימינו אנו, מתקשות לעומת פעם... נשים רבות נאבקות להיכנס להיריון באופן טבעי,דהיינו ישנן זוגות נישואין שעובדים "על זה" כב מעל לשנה וחצי ואף שנתיים...וחברותיי תעדנה על כך.  הגברים בימינו , גם הם נוטים לבעיות באיכות ובהספקת הזרע וכו'...על אחת כמה וכמה כשאנחנו כרווקות מחכות לאביר על הסוס הלבן והוא לא מגיע מסיבה זו או אחרת. אז, כשרוצים מאוד להקים משפחה, זאת לא סיבה להתפשר על הגבר היחיד שעומד ממולך ועושה רושם שהוא בחור לעניין ורציני, כשמתחתנים אז צריך לעשות זאת מאהבה, מהתאמה זוגית ומנטלית, ומתוך ידיעה שאנו ישויות עצמאיות ועצמיות ועם זאת אי אפשר לחיות האחד בלי השני...תשוקה. והערצה האחד לשני. לכן לא צריך להתפשר ולקחת מה שנמצא על המדף רק בגלל שרוצים ילד...אני ממליצה לכל רווקה "מתאחרת ביולוגית" שמרגישה מבפנים מאוד בשלה, מאוד בריאה בנפשה, מסוגלת, שיש בה הבערה לאמהות, שיש בה בגרות עמוקה, ושקודם כל היא מאושרת כבנאדם...להביא ילד לעולם ללא נישואין. אני מדגישה קודם כל מאושרת...ולא להביא ילד כדי להיות מאושרת. לדעתי, אם חד-הורית יכולה להביא ילד לעולם עם כלים ועם תכונות ועם חינוך שעולה פי כמה אמות מידה משל ילד שבא מבית עם שני הורים...שלא נתנו את כל הכלים. או הורים שלא היו שם בשביל להיות הורים. די, אנחנו במאה ה-21 צריך להבין שנכנסו לעידן חדש, כך שלאלה מכן שאינן מאמינות מספיק בעצמן, שהיא מסוגלת לבדה (למרות שסופר אידאלי לגדל ילד במסגרת נישואין)  לגדל ילד - רצוי גם שלא תחשוב עדיין על נישואין...שזה בכלל פרויקט לא קל בפני עצמו.

ל.

 

_______________

 

תגובה:

בס ד
בתור חד הורית שנכנסה להריון בטעות  אינני ממליצה להיות חד הורית בפירוש.
בניגוד למה שחשבתי בצעירותי אני חשה עם כל האהבה שהמחיר כבד מאד..
אולי שזה בתכנון זה אחרת..
ילד בלי אבא הוא ילד שנולד לבעיות..עם כל השמחה אם בנוסף יש בעיות כלכליות ובעיות בין ההורים הרי שזו בעייה משולשת או מכופלת איני יודעת אולי זה עדיף מלא להיות אם כלל אך מסביבי דוגמאות לנשים יפות חכמות ומצליחות שמצאו זוגיות טובה גם בגיל 40+
אז עדיף לדעתי לחכות.  זה לא פשוט העול הוא עליך הרבה לחץ ומתח
ועם כל האושר העצום הייתי מעדיפה לחכות בסבלנות,להיות זהירה בבחירת בן הזוג וללדת בקידושין וטוהרה
זו המלצתי לכן אחיותי היקרות
ר-ה

_______________

תגובה:

הריני חד-הורית שעונה לקרטריונים של "מרויחה יפה ובעלת אישיות לוחמנית"ואני רוצה להדגיש שעם הבאת ילד לעולם,המסירות לעבודה הופכת לכפיתית מתוך רצונך לממש תנאים אופטימלים לשניכם,והניסיון לטפל בבית ובילד שכל עולמו הרוחני ניזון ממך,יוצרים מצב של סדר יום מאוד צפוף ובעיקר מעייף.
האושר מתרכז בסיפוק שהילד מתפתח לשביעות רצונך,ובשיגשוג הכלכלי.בסיומו של יום ,בבדיקה אחרונה את מספיקה להודות על מזלך ששפר.חיפוש אחר גבר הופך למטלה אחרונה,שאף פעם לא מתפנים אליה.ואין לזה שום קשר אם תבוא מוכנות מצידו,או פחד מהיכרות או מורכבות.פשוט היום קצר,המלאכות מרובות והכוח ניגמר.גבר הופך לצ'ופר כמו חופשה שאת חולמת עליה ואף פעם לא יוצא להגשים. עינת

 

______________________________________________