החיים על פי טל

א. חשבון נפש, או במילים אחרות, מה ההבדל בין יעדים למטרה?

מאת: טל גולדרט

 

עוד:

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

האם את אנורקסית?

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

בספטמבר השנה חגגתי יומולדת מיוחד. מחצית מחיי ביליתי במסגרת לימודים כזו או אחרת, ומעכשיו, אתחיל למנות את השנים בלב קל יותר – יעלה מספר שנות ה"חופש" על מספר שנות ה"חרשנות"...

 

ושלא תטעו, אגב, במניין השנים. לא הודחתי מבית הספר בתום 9 שנות לימוד חלילה, ואף לא חסכתי במאמצים אקדמאיים. 18 שנות לימוד אני נושאת על גבי, כמעט כחטוטרת, אני מתפתה לומר.

 

לאחרונה, בעקבות המהפך במאזן השנים, ערכתי חשבון נפש עם עצמי (וכרגיל, בן זוגי היקר מאזין לחד-שיח בעניין רב...) על מנת לגלות במה נתרמתי במהלך ח"י השנים שבהן כבשתי ספסלי לימודים נוחים יותר או פחות. למרבה החרדה גיליתי, כי עיקר התועלת שאני מפיקה בימים אלו ממיטב שנותי הינה בידיעה החדשנית כי "אין דבר העומד בפני הרצון"... היעדים אשר הוצבו לנגד עיני בחיי עד כה הושגו, רובם בהצלחה יתרה, אם כי פחות צלחה בידי הגדרת המטרה. מטרת העל בחיי, לפחות מבחינה מקצועית, עברה שינויים רבים מספור במהלך שנות בגרותי. למעשה, כבר בגיל חמש ידעתי כי אני רוצה להיות אחות רחמניה. בגיל חמש עשרה ידעתי בוודאות כי אני רוצה להיות רקדנית מפורסמת. בגיל עשרים היה ברור כי עתידי הוא כמהנדסת בוגרת הטכניון, לא חשוב באיזה תחום, ובגיל 25, כשסיימתי את התואר הראשון, ידעתי שאני רוצה להיות אמא, ועכשיו.

 

מאז סיימתי תואר הנדסי נוסף, והפכתי לאמא (*3, הרביעית בדרך...) והקריירה?? בגיל 32 ויתרתי על בועת ההיי טק הפרטית שלי, ויצאתי לדרך לא נודעת...

 

תסמונת הילד השלישי

אי שם, לפני שלוש שנים, ילדתי את בני השלישי, שרון. את ההריון עברתי במצב של הדחקה, בלשון המעטה. ניהלתי אותו כמו את שאר הפרויקטים שניהלתי בעבודה באותו זמן, על פי לוחות זמנים, משאבים ואבני דרך. שרון אמור היה להוולד ב 10 באוקטובר, על פי לוח הזמנים שנקבע. על מנת לא לנהל סיכונים ברמה גבוהה מדי, טרחתי לקבוע את כל פגישותי עד ל 1 לאוקטובר, ואחר כך התכוונתי לצאת לחופשה.

 

למרות כל מה שנלמד בקורסי ניהול פרויקטים ועל פי כל מה שנלמד בקורסי ההכנה ללידה, הצירים הגיעו ב 28 בספטמבר, שבת בבוקר. נותרו לי יומיים של עבודה לסיום החפיפה והעברת הנושאים החשובים, ויומן מלא פגישות שאי אפשר לדחות. אז זהו, מסתבר שאפשר...

 

יצאנו לבית החולים ולקחתי איתי טלפון, יומן, ואפילו את כרטיס העובד המקנה כניסה לחניון המפעל (ליתר ביטחון, לך תדע איפה יגמר היום הזה...)

שרון נולד ב 10:00 בבוקר, יפה תואר ומדהים, ושחרר עימו גל הורמונלי האחראי בדרך כלל על כיווץ הרחם וייצור החלב. אצלי הגל ההורמונלי מחק את הקריירה. פשוטו כמשמעו.

 

ביום ראשון בבוקר, עוד לפני שצילצלתי להודיע שילדתי, התקשר הבוס מהעבודה לשאול איפה אני, ולמה לא הגעתי לפגישה של 9:00. לא היה לי שמץ של מושג עם מי אני מדברת, ולמה הוא מפריע לי באמצע ההנקה. יכולתי אז לדעת שזה סימן לבאות, אבל מכיוון שאף אחד לא הכין אותי למה שיקרא מעתה ואילך "תסמונת הילד השלישי", חשבתי שאני סתם מבולבלת... כשבאו לבקר אותי בבית החולים מסרתי את כרטיס הכניסה לחניון, ולא ראיתי אותו מאז...

 

יצאתי לחופשת הלידה סמוכה ובטוחה כי אחרי שלושה חודשים (ואלי עוד חדשיים הארכה...) אני חוזרת. ביליתי את ימי בפינוקים, בצפיה בתכניות איכות ב BBC, ובטיפוח הקשר עם משפחתי, שעד עתה הכרתי רק בשעות החשיכה. מעולם לא הרגשתי רגועה כל כך, שלמה כל כך, ומאושרת כל כך.

 

במלאת לילד שלושה חודשים יצאתי לחפש לו מסגרת, שתמלא את מקומי בשעה שאצא לעבודה. וגם בשעה שאחריה, ובכל שאר השעות למעשה... את מה שעשיתי בגבורה בגיל חמישה חודשים עם שתי הבנות הגדולות, לא יכולתי לעשות עכשיו. תסמונת הילד השלישי...

 

ביום ההוא, שבו ביקרתי במעון של נעמ"ת, החלו בי מחשבות הכפירה...

  

הפרק הבא...

____________________ 

טל גולדרט, 36, פליטת היי טק שהתאהבה מחדש באומנות ויצירה, ופתחה פרק חדש בחיים, נשואה ואמא לשלושה (ועוד אחת בדרך).

האתר של טל:  FUNטזיה, מרכזי יצירה ופנאי
www.FUNtasia.co.il

 

  ____________________

תגובות: כיתבי לנו                                     מעניין? שילחי לחברה   

 

 

_______________________________________