אלימות ותוקפנות - תוצאות ישירות לחסרים תזונתיים ורגשיים

מאת: אילנה רפלוביץ

 

עוד:

עבודה עם ספר לגיל הרך

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

תזונה וחיי המין

השמנה - מחלת המאה

ויטמין אי וצלקות

סידן - המציל הלבן

עצמותי המתפוררות וצריכת החלב

עד העצם - על אוטיאופרוזיס

סעודות היופי

האם את אנורקסית?

יופי חיצוני מתחיל בפנים

מי מחזק אותי? ויטמין בי12

מעשנות ותזונה נכונה בגיל ההתבגרות

תרומת הטיפול הפמיניסטי

מי מרגיז אותך?

לאחרונה כולנו עדים לעליה תלולה במפלס האלימות בקרב בני נוער ומבוגרים כאחד בחברה הישראלית, העוברת תהפוכות ושינויים לא קלים. הדיעות הפוליטיות השונות, מצב כלכלי מעיק על רובינו, חברה הישגית וכן הצורך לאחריות אדמיניסטרטיבית בשל המצב הבטחוני הקשה, גוזל מכולנו אנרגיות נפשיות מיוחדות ומשפיע על כל רבדי האוכלוסיה אם כי בצורה שונה. הסבלנות והסובלנות ההדדיים, שאינם מבורכים אצל חלק מאיתנו, ובנוסף לבעיותינו האישיות הופכים חלק מאיתנו להיות "בעלי פתיל קצר", הגורם לחלקינו להיות נוחים לריב, להתפרצויות זעם ואף לפרצי אלימות פיזית חסרי שליטה. מצבים אלו ודומיהם קשים שבעתיים אצל ילדים ובני נוער, אשר מעצם העובדה שאישיותם עדין אינה מעוצבת, קיימת אצלם רגישות יתר וקרקע נוחה יותר לפגיעות ותחושת עלבון חזקים יותר.

 

מחקרים רבים נעשים במרץ רב, בכל המתיחס לאלימות בני נוער ומתמקדים בתחומים שונים בכדי למצוא תשובות וממצאים חשובים על מנת יהיה אפשר לבלום את התופעה, תוך הבנת עובדות בסיסיות כגורמים לבנית קרקע נפשית- בעייתית, וכן ניסיון לאתר את הגורמים השליליים, העומדים בפני בני נוער ומאיימים על חירותם.

 

גורמים אלו בראש ובראשונה נמצאים בתוך הבית, במשפחה. אם ילד/נער אינו זוכה לכבוד האנושי הראוי לו, ובמקום שאביו או אימו יבקרו אותו "ביקורת" תומכת ובונה הוא מקבל/ת מכות, קללות, גידופים והשפלות, כל אלו אינם משאירים צל של ספק באשר"להררי" הכעס והתיסכול הנצברים "בבטנו/ה",והמחפשים דרך להשתחרר החוצה, כדי לתבוע את עלבונם, יחד עם זאת ילד/ה נער/ה המרגישים דחויים, בקרב משפחתם ואינם מוצאים מקומם בה  יעשו הכל על מנת לזכות עצמם במעמד של כבוד, והדרך שלהם להשיג את מטרתם זאת תהיה רוויה בכל אמצעי כשר ושאינו כשר ע"מ לקדש את המטרה. מורה בבית הספר העולב בתלמידיו, אינו משרת את מטרת המחנך, ההפך הוא הנכון, הוא ממשיך לזרוע הרס וחורבן בנפשם של אותם תלמידים פגיעים, אשר מפתחים לעצמם עמדה על עצמם, ורואים בעצמם את "הכבשה השחורה", אשר מביאה אותם לעויינות קשה כלפי החברה, כשאותו מורה הופך מטרה נוחה לפריקת זעמם המצטבר, כשבעצם האלימות המופנית כלפיו או כלפי החבר,המוכר, הרופא וכו', מכוונים למעשה אל אביהם או אל אימם.

 

מצבי הלחץ האחרים כמו לימודים קשים, השפעה של חברים על צעירים/ות חלשי אופי, שימוש באלכוהול וסמים, וחוסר יכולת להתמודד עם קשיי החיים ולהסתגל אליהם, אינם מאפשרים לנער/נערה להתמצא במציאות בצורה מאוזנת תוך הפעלת שיקול דעת במצבים הנתפסים אצלם כמורכבים, וזאת כאשר עליהם להתמודד עם החיים ועם העובדה שלעמוד מול החיים ולהסתכל להם בעיניים אינם פשוטים וקלים לאף אחד, וזאת בשעה שלמעשה הם לא מוכשרים לכך עוד מבית...

 

המרחב הנפשי-ריגשי אצל בני נוער נמצא בשלבי גיבוש, הצורך בעמידה לבד מול החיים, התפתחות ביטחון עצמי, דימוי עצמי ואיזון הרגישות תעשה טוב יותר ונכון במצב יחסים תקין ומפרה בין הנער/ה לבין הוריהם, כדמויות חיוביות בחייהם. במצב של יחסים תקינים בתוך המשפחה, הנער/ה לומדים לקבל עצמם כמו שהם, עם כשלונותיהם וטעויותיהם ובכך מסוגלים לסלוח ולכבד ראשית את עצמם ואחר"כ אנשים אחרים. היכולת החשובה של תקשורת תקינה בינם לבין זולתם מתחילה בתקינות התקשורת בביתם, תוך שלמדו שם כי בסיסו של הויכוח האנושי, הינו אי הבנה, אותה פותרים ע"י הקשבה וגישה חיובית,כל אלה הינם צעדים חשובים ומכריעים במניעת אלימות מכל סוג בקרב בני נוער ואנשים בחברה בכלל.

 

במילים אחרות - אם ההורים יקשיבו יותר לילדיהם, וידברו אליהם בכבוד ובצורה תרבותית ויבנו את אישיותם של ילדיהם, נדבך על נדבך, ובנוסף לאמור לעיל, אם כל אחד/ת מאיתנו, יחליטו ויבינו שמצב האלימות הקשה הינו באחריות כולנו כחברה ויתנהגו האחד אל השני כך שתהיה התחייבות "להתנהג יפה" ובצורה תרבותית, ההשפעה על התגובות של כולנו תהיה מכרעת, ברגעים בין אישיים מתוחים, האוירה לא תהיה טעונה כל כך בשנאת חינם ובהרגשה "שמשהו רע עומד לקרות לי", כמו התנכלות מכוונת, ואיום על חירותי ומקומי בחברה, וכו'. הקלישאה הנדושה הרווחת בפינו "אין מה לעשות" חייבת לשנות פוזיציה משלילה לחיוב, ופשוט לנסות ולהפסיק את "הלא בסדר" המתבטא בפסיביות חברתית באשר למתרחש סביבו של כל אדם שפוי (ולמזלינו רובינו המכריע שפוי) בחברה, כמו תופעות של "תרבות שתיית האלכוהול" בקרב בני נוער, "תרבות המוסיקה מחרישת האוזניים" הבוקעת מהמכוניות של בני הנוער, וכן באשר לאדישות מכירת "סמים קלים", ו"כלי עישון" בפיצוציות השונות... התערבות נכונה ומועילה של כל אחד מאיתנו, ע"י מניעה ואיסור של כל אלה, המתחילה בראש ובראשונה בבית, ובכל הורה והורה, בכך שיקדישו יותר זמן איכות עם ילדיהם המתבגרים, כשהם מתעניינים בהם ובקורה אותם, מתוך ענין אמיתי, ולא "כבעלי בית רודניים" הינה כבר התחלה טובה מאד למיגור האלימות בקרב בני נוער  בחברה. הבטחת תיפקוד עצמאי מתוך אמון בעצמיות האישית של הילד/ה, נער/ה יפחית למינימום את הרצון שלהם לנקוט באלימות פיזית מרחיקת לכת, ושימוש "בכלי מלחמה ישנים ומסוכנים", בכדי לפתור את בעיותיהם בין חבריהם וכל דמות סמכותית שתעמוד מולם....

 

לכולנו יחד יש כח השפעה אדיר, וחייבים להבין זאת למען שלמות הנפש,הגוף והרכוש כולנו....

לתזונה הנכונה והאיכותית חשיבות רבה ומכריעה, ביצירת היכולת של המח לעמוד באתגרי השליטה העצמית, ולא פחות "בהרגעת הרוחות" אצל כל אדם ובפרט אצל ילדים ובני נוער....

 

על כך בפעם הבאה...

 

בברכה

אילנה רפלוביץ

תזונאית הוליסטית

 052-2215901

  ____________________

תגובות: כיתבי לנו                                     מעניין? שילחי לחברה   

 

 

______________________________________________