מה בין משחק לקריירה?

מאת: ד"ר הדסה עובדיה-ליטמן, עריכה: נעמי שוורץ

 

עוד על חינוך:

להיות הורה ולהישאר אני

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

תרומת פינת המשחק להתפתחות הילד

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

לפתח את "הקול הפנימי" של ילדך הצעיר

ילד ממזר? יש צרות גדולות יותר

אימהות ובנות: ציפיות ואכזבות
נולדו כדי למרוד
הילד רוצה לשחק רק עם בובות!

איך מתבוננים בנפשו של הילד?

 

על מה אתן חושבןת כשאתן אומרות  "קריירה" ?

הידעתן כי ניצניה הראשונים של הקריירה הבוגרת ניכרים כבר בילדות המוקדמת?

 

אף כי המושג "קריירה" נפוץ ושגור בפי כל, גדולה השונות בהבנתו.

יש החושבים על קידום בהירכיה ובשכר, יש המעלים בעיני רוחם תפקידים בכירים ו"נוצצים" ויש המדמיינים מצב של דומיננטיות ובולטות של העבודה על פני משפחה, פנאי וחיי חברה.

 

קריירה הינה דרך חיים הכוללת את מכלול העשייה של האדם לאורך החיים ובזמן נתון. במהלך קריירה אדם ממלא תפקידים שונים וצובר התנסויות ולקחים. בדרך כלל נוגעת הקריירה בחיי עבודה, אך מומלץ להתייחס גם אל החיים החברתיים ועיסוקי הפנאי כחלק מהקריירה. גם תפקידים שאינם מתוגמלים בשכר, דוגמת טיפול בבית ובילדים או לימודים אקדמיים, מהווים חלק מקריירה במובנה הרחב.

 

בחירת קריירה הינה תהליך מתמשך לאורך כל חיי האדם העובד, וכי מי שמחפש שביעות רצון בעבודתו מחוייב להעריך ולשפר שוב ושוב את ההתאמה שבין מטרות הקריירה המשתנות שלו לבין עולם העבודה שלו.

 

 לא הרבה יודעים שגם למשחק ולפנטזיה תפקיד משמעותי בקריירה שלנו.

ואכן, ניצניה הראשונים של הקריירה הבוגרת ניכרים כבר בילדות המוקדמת. גינצברג  ושות'  היו התאורטיקנים הראשונים שתארו שלבים בהתפתחות הקריירה. הם ערכו מחקר מעקב אחר מדגם גדול של אנשים שהיו בעיניהם חופשיים לבחור לעצמם קריירה כרצונם, והגיעו למסקנה כי בחירת קריירה הינה תהליך התפתחותי ממושך המתחיל בשלב הפנטזיונרי:

 

זהו שלב המתחיל בילדות המוקדמת ונמשך עד גיל 11 לערך. שלב זה מאופיין בהתמקדות בדמיון ומשחק. הפסיכואנליטיקאי אריקסון, רואה בו אמצעי חשוב לבניית הזהות האישית. אריקסון מזכיר את סיפורו הנודע של תום סוייר אשר ניגזר עליו על ידי דודתו לסייד גדר בבוקר אביב נאה. תום עסוק איפוא בעבודה, כשלפתע מופיע מולו בדילוגים ובקפיצות בן רוג'רס בן גילו שבזה הרגע הוא בעיני עצמו ספינת קיטור ואח"כ הוא הנהר הגדול, ובהמשך הוא הספינה ורב החובל ופעמון המכונות, הכל כאחד. בן עסוק איפוא במשחק .

 

המשחק מהווה תחום בו האני של הילד חש עצמו עליון על סייגי המרחב והזמן כמו גם על סייגי הנורמות של המציאות החברתית, ערכי המצפון האישי וחוקי הרציונליות. אריקסון טוען כי רק בתוך גבולות אלו יכול הילד להרגיש את עצמו אחד עם האני שלו. במשחק מודגש הצד הפיזי גופני וכך, קפיצות וטיפוס מוסיפים מימדים לא מנוצלים לתודעת הגוף, והמשחק נותן תחושה של מרחב ומרווח.

 

במשחק מובטחת הזדמנות יסוד לכל שחקן המוכן לקבל עליו כמה כללים, שלעומת כללי המציאות הם ניראים שרירותיים וחסרי טעם, אך הם משכנעים בדרכי קסם כממשות של חלום והם תובעים ציות מוחלט.

 

במשחק ניטלת המציאות החברתית והילד יכול להיות מה שלא יכול או לא רוצה להיות במציאות. במשחק הדחפים הגופניים מקבלים מקום של כבוד והילד מסוגל להגיע לתחושה של שפע ושל שביעות רצון שלא כמו במציאות המודרנית בה קיימת תאוות גיוון טורדנית המביאה לתחושת רעב תמידית. .

 

המשחק הוא שעשוע סתם בין אם הוא קשה לבצוע ובין אם הוא קל, אפילו המשחק המאומץ והמסובך ביותר איננו עבודה, לפי אריקסון, כי "איננו מייצר סחורות". כאשר המשחק "מייצר סחורות" הוא נהפך למקצוע.

 

אריקסון מזכיר את התענוג שילדים קטנים מפיקים מלהרוס מגדל שהם עצמם בנו. אין זה ביטוי של יצר הרס, כפי שאפשר לחשוב בטעות, אלא יש תחושת כח ועליונות בלהחריב את המגדל שאתה עצמך בנית. פרויד מוסיף לערכו של המשחק את היכולת להפוך מסביל לפעיל, כשהילד משחק בעשיית נעזב.

 

המשחק מעצב את הזהות העצמית, ולכן חשוב שההורים לא ישטו בילד בדברי שבח ריקים ובעידוד מלמעלה למטה, אלא ישבחו ביצועים מוצלחים שהם בבחינת שכלול מיומנות ויכולת. פעוט שזה עתה למד ללכת, נדחף לחזור על הפעולה שוב ושוב מתוך העונג הצרוף שבה ומתוך צורך לשלוט בתפקוד החדש ולשכללו. פידבק מההורים ומהסביבה צריך להיות קשור לאיכות הביצוע על מנת שיהיה בעל ערך מקדם עבור הילד.

 

אריקסון משווה בין משחקי ילדות למשחקי מבוגרים וטוען כי הם אינם שווי ערך. המבוגר המשחק צועד לתוך מציאות אחרת, ואילו הילד המשחק צועד קדימה אל שלבים חדשים של שליטה ויכולת. דרך המשחק הילד מוסיף ניסיון ומשתלט על המציאות על ידי ניסוי ותיכנון. המבוגר, לעומתו, נוהג בשלבים מסוימים של עבודתו להטיל את ניסיון העבר, להחיות ולשחזר מצבי עבר מתוך ציפיה לעתיד מנקודת מבט של עבר.

 

חשוב איפוא לעודד ילדים לשחק – בין במשחקים מוכנים ובין במשחקים שהם עצמם ממציאים, בין במשחקים בעלי אופי פיזי ובין במשחקי חשיבה. חשוב מאד לזכור שגם אנחנו הבוגרים עשויים להנות מפגרה במגרש המשחקים.

 

ליכולת לשחק, לפנטז ולדמיין יש חשיבות מכרעת בהצלחה בקריירה ובסיכויים להתקדם בה ולהגיע להשגים. למנהל היודע לשחק יש יותר דרגות חופש לקבל החלטות, להסתגל לשינויים ולתפקד במצבי עמימות וחוסר ודאות. עו"ד היודע לדמיין מכין את עצמו טוב יותר לקראת סיטואציות והתפתחויות בלתי צפויות. ואם לא היו בקרבנו אנשים המיטיבים לפנטז, מאין יצוצו היזמים ואנשי החזון?

 

רק מי שידע לשלב בעבודתו מרכיבים מעולם הדמיון והמשחק, יוכל לפעול בגמישות, לאתר יותר אפשרויות פעולה ולהתמודד בהנאה רבה יותר עם היומיום. 

 אז שיהיה לכולנו משחק מהנה.

  ____________________

תגובות: כיתבי לנו                                     מעניין? שילחי לחברה   

 
 

_________________________________________