חשבתן פעם על סמך מה אתן עושות בחירה מסוימת ? (לא, לא  בחירת בן זוג – לא הפעם).

 

בואו ניראה. נגיד שאתן הולכות לקנות לכן שמלה – על סמך מה אתן בוחרות?

יש נשים שיגידו – אני בוחרת על פי המחיר או על פי התועלת שאני אפיק ממנה – אם זה טוב לקיץ כשחם למשל. זוהי בחירה רציונאלית - שעניינה כדאיות, תועלת וכד'. אחרות יגידו שהן בוחרות בגד על פי הצבע, המרקם של הבד, הנעימות, הקלילות, מתאים לצבע העור, הגיזרה – ובקיצור – בחירה חושית. יש כאלה שיבחרו שמלה על סמך זה שהיא  עושה טוב למצב הרוח, "זה מוציא אותי מה"דיכי" – ובכלל – "אני חייבת את זה לעצמי". זוהי , גבירותיי – בחירה רגשית. וכשאנחנו בוחרות צבע כי הוא "באופנה" - או בוחרות להימנות עם המנומרות כי ככה כתוב בעיתון – אז זו בחירה מתוך חיקוי ורציות חברתית.

 

לאיזה סוג אתן משתייכות? זה בסדר, תרגישו נוח – זה לא מבחן פסיכולוגי . כל ההקדמה הזאת הייתה על מנת לדבר על אופן הבחירה אצל תינוקות .

 

תינוקות? בוחרים ?

כן. תינוקות בוחרים מהרגע הראשון . בחירה רפלקסיבית כמובן – שתיהפך עם הזמן  לבחירה מודעת ונלמדת. תינוק בוחר למצוץ, לינוק; תינוק בוחר לסובב את הראש לעבר קול או ריח אימו; תינוק בוחר לסובב את הראש אם הגירויים חזקים מידי או אם התעייף. במשך הזמן הבחירות תהיינה חושיות . תנסו להושיט לתינוק כדור אחד קטן, אדום וחלק, וביד השנייה -  כדור אחר נוצץ ומצלצל. (שימו לב על שפת הגוף  ועל תנועות העיניים –  מסתכל על זה, מסתכל על השני...אפשר לשמוע את גלגלי המוח מסתובבים...)  לאיזה כדור הוא יושיט את היד? נכון – לזה המרשרש – כי הוא יותר מעניין , יש בו יותר אינפורמציה. לאיזה בובה תושיט ידיים בת השנתיים – לבובה קטנה ואפרורית או לבובה גדולה עם שיער בלונדיני  שופע? ( כן, משם זה מתחיל...) – נכון – לבובה הגדולה והבולטת יותר.

 

במשך הזמן, כשהתינוק יהיה לפעוט ולילד שהולך לגן, הוא יחשף ליתרונות הכדאיות – הוא ילמד שקיימות בחירות שיביאו לו תשומת לב או אהבה מהסביבה -  או שבגללן אפשר לזכות ברווח כלשהו. אחר כך תבאנה הבחירות  מתוך חיקוי ורציות חברתית:  אם ילד אחד בתור יבחר דבר אחד – כל הבאים אחריו יבחרו  בדרך כלל אותה בחירה . זה הגיל שעדיין נוח להיות קונפורמי. בגיל ההתבגרות – גם תהיה בחירה קונפורמית – על מנת להיות אחד מהחברה' – מצד שני יתחיל הצורך לאינדיווידואליזציה – משמע – אני יוצא דופן, אני מיוחד.

 

לכל אמא יש ודאי סיפורים על הבחירות היומיומיות של ילדיהן -  איזה בגד ללבוש בבוקר לגן , איזה אוכל לאכול או באיזה קלטת לצפות . אם אתן  נותנות לילד לבחור – וזה אכן מאוד חשוב לתת לילד לבחור, רצוי שהבחירה תהיה בשלב זה רק בין שתי אופציות – על מנת לא לבלבל או להעמיס על יכולתו של הילד. ילד שנותנים לו לבחור – בחירה אמיתית – (ולא "בכאילו" ..."אתה תגיד אבל בסוף אני  אחליט בשבילך"...) – מעניק לילדו תחושה אמיתית של אחריות  ודימוי עצמי חיובי. ילד כזה יגדל להיות בוגר עצמאי ובטוח בבחירותיו.

 

בנעוריי הייתי לעתים עוזרת להוריי בחנות האופנה שלהם – וכך נחשפתי מעשה יומיום לכל דפוסי הבחירה או ...חוסר הבחירה של נשים וגברים. היו אנשים שבאו לקניה לבד ובחרו חיש מהר את מבוקשם, באופן נחוש וחד משמעי; היו נשים שהטילו את הבחירה על המוכרת – "תתאימי לי..." – ומכאן העבירו את האחריות ל"תחליף אם"; היו נשים שהביאו עמן חברות, אמא או בעל – שעזרו להן להחליט ולבחור – בהעדר בטחון בבחירה – "אז מה את אומרת...זה מתאים לי?..לקחת את זה?..." – והיו (אבוי) גברים שעברו מזמן את גיל הארבעים – שבאו לקניות עם אמא – אותה אמא שעדיין מכתיבה ביד רמה את הבחירות. לפעמים היו סצנות ממש מבישות, בהן היה קשה לשאת את המראה של גבר מגודל שלא נותנים לו לבחור – ("מה אתה מבין...") ומישהו אחר יודע מה טוב בשבילו......

 

היכולת לבחור  מתעצבת במעין תהליך, ספק קוגניטיבי וספק רגשי-חברתי,  כבר בתקופת  ההחברות המוקדמת  של התינוק – תנו לו לבחור בחירה אמיתית וחופשית -  וכך תאפשרו לו לגדול להיות אדם בטוח, עצמאי ושלם  בכל בחירותיו.

 

____________________________ 

סימונה לרום, M.A. בפסיכולוגיה - מנחה התפתחותית בטיפות חלב ומדריכה מוסמכת של העמותה הבינלאומית לעיסוי תינוקות IAIM .  מנחה קבוצות הורים ותינוקות - העשרה יצירתית וליווי התפתחותי.