העצמת נערות בדרך לחברה שוויונית

         מאת: ד"ר אורנה מרקוס בן-צבי

 

 

עוד:

הורות עכשווית

להיכנס להריון - לא משחק ילדים

חינוך ללא חומות

תזונת ילדים בחופש הגדול

אימהות, קריירה ותזונה נכונה

אמא'לה, הילד לא רוצה לאכול

אני לא הסבתא, אני האמא..

תסמונת "מגיע לי!"

איבחון מתבגרים עפ"י כתב היד

רחיצת התינוק

יציבה לקויה ובעיות קשב וריכוז

שעת סיפור

להיות שלימה במקום מושלמת

אהבה בכל החושים

הנקה וצום בכיפור

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

 

"נדחקת מן המעגל ומהלכת בצידי הדרכים"- אממה לווין, 'הקיבוץ הארצי', 1945

  האמרה המצוטטת מפי אממה לווין (מהמנהיגות הבולטות בתנועת ה'קיבוץ הארצי') מיוחסת לחברות הקיבוצים בשנות הארבעים, אך דומה, שאמרה זו אינה רחוקה ממצבה של האישה הישראלית בשנות האלפיים.

 

שיעור הנשים המחזיקות בתפקידי ניהול במשק הישראלי, עמד בשנת 2008 על 19 אחוז, בניגוד לממוצע העולמי העומד על 30--40 אחוז. שיעור הנשים בקרב היור"ים והמנכלי"ם בחברות הגדולות במשק- עמד בשנת 2008 על 8.9 אחוז. על אף שמדובר בשיפור יחסית לשנים עברו, הרי שישראל רחוקה מאד ממצב של שוויון הזדמנויות בתפקידי הניהול במשק. (מיכל יושאי, גלובס, 8 במרץ 2009).

מדיווח שדולת הנשים בישראל (2007), מתברר כי למרות שנשים מהוות 50.1 אחוז ממקבלי תואר דוקטור בישראל, הרי אפלייתן בשכר לא השתנתה מזה ארבעים שנה. בסוף העשור, הנשים בישראל משכילות יותר, אך עניות יותר ומובטלות יותר מהגברים.  הן מפוטרות יותר, מותקפות יותר, משתכרות פחות, מקבלות פחות לפנסיה וקידום בעבודה- ומיוצגות פחות בכנסת. 'בתחומים רבים, הן עדיין שקופות עבור מקבלי ההחלטות. לאורך שנים הן מופלות ומודרות באופן שיטתי' (מדבריה של יו"ר שדולת הנשים, רינה בר טל, יוני 2007).

 

תקצר היריעה מלפרט את התחומים הרבים בהם מתקיימת הגמוניה גברית שאינה מכירה בצורכיהן המיוחדים של נשים. את 'תקרת הזכוכית' של האקדמיה הישראלית לא הצליחו לפרוץ, ונוכחות הנשים קטנה ככל שעולים בסולם הדרגות. לדברי פרופ' נינה תורן 'בקצב הזה יהיה עלינו לחכות 475 שנים עד לשוויון המיוחל באקדמיה'.

 

גם בצה"ל עדיין מתקיימת תקרת זכוכית במעבר נשים לדרגות קצונה בכירה. סיכוייהן של נשים להתקדם לדרגת סא"ל ומעלה נמוכה מאד. עבור השלטון קבוצת הנשים שקופה וכתוצאה מכך צורכיהן המיוחדים ובעיותיהן מודרות מסדר היום הציבורי ואינן מטופלות. (הנתונים נלקחו מדו"ח שדולת הנשים 'נשים בישראל 2006- בין תיאוריה למציאות' עורכת טל תמיר)

 

נתונים מעציבים אלו מחייבים בירור עמוק בסוגיה: כיצד ניתן לקדם את החברה הישראלית בשנות האלפיים לכיוון שוויון חברתי ומגדרי.

עם זאת, לא מספיק להאשים את 'המימסד' באי שוויוניותה של החברה הישראלית. המפתח לקידום הנשים, טמון בנשים עצמן. מתברר, כי את המהפכות הקטנות מחוללים האנשים הקטנים, המסורים לרעיון ומצליחים לרתום אחרים למאבקם.

תהליך 'העלאת המודעות', מהווה אבן יסוד בהגות ובאקטיביזם הפמיניסטי. הפניית הזרקור לעבר החברה הישראלית, תחייב אותנו לבירור נוקב, האם תנועות הנשים במדינת ישראל פועלות די הצורך כדי להשריש את רעיונות השוויון בקרב נשים. הן אלו המסוגלות בכוחות משותפים, לחולל את השינוי העמוק בחברה הישראלית.

את תהליך המודעות למצבן של נשים, למחסומים העומדים בפניהן והדרכים לפרוץ אותם- יש להתחיל כבר בגיל צעיר, בתקופה בה מתעצבת האישיות ונובטים הניצנים של תכנון עתיד מקצועי ומימוש עצמי.

לא מספיק להרים את דגל השוויון ולשאת הצהרות בדבר שוויון חברתי. יש להעניק לנערות כלים מעשיים, ידע והעצמה - כדי שיוכלו לקדם עצמן בחיים, כפרטים וכקבוצה מגדרית.

 

בתיכון קוגל בחולון, בהנהלת גב' גילת סיימון, מתקיים תהליך העצמה מגדרי לתלמידות, ונבנתה סדנת העצמה מגדרית המתקיימת זו השנה השנייה.

מטרת הסדנה: שיפור היכולות האישיות של נערות המבקשות לקדם עצמן בתחומי הלימודים, הקריירה, הצבא, ובחיי היום יום. כמו כן, הכרות עם התנועה הפמיניסטית ויעדיה (הגות ואקטיביזם) והכרת מושגי יסוד וטכסטים מכוננים בתנועה הפמיניסטית. הסדנה מבקשת להעלות את המודעות ביחס לקשיים הסובייקטיביים והאובייקטיביים העומדים בפני נשים השואפות לממש את כישוריהן בתחום הקריירה, ולטעת בנערות מוטיבציה ודרכי פעולה למימוש יכולותיהן האנושיות והמקצועיות.

 

בסדנה נבחנים המחסומים המונעים מנשים להתקדם: מחסומים רגשיים, פסיכולוגיים, הבניות חברתיות ומציאות אובייקטיבית (כגון: אימהות, העדר נגישות להשכלה, השקפות שמרניות וחינוך נשים לתפקידים 'מסורתיים').

בחלק מהמשפחות מתחנכות הנערות לאור תפיסות שמרניות ומסורתיות המייעדים לנערות תפקידים 'נשיים' מסורתיים, והן מתמודדות עם העדר לגיטימציה משפחתית וחברתית לקריירה נשית.

בשל כך- הן מתקשות להציב לעצמן מטרות ממוקדות בתחום הקריירה. הפעילות מאפשרת להן לבנות לעצמן, ברמת השאיפה והצבת המטרות - 'אופק אישי ומקצועי', והן מתוודעות לכלים יישומיים ואסטרטגיות פעולה כיצד לפרוץ את 'תקרת הזכוכית'.

 

המשתתפות מתמודדות עם סוגיות כגון: זהות נשית ועוצמה נשית, מנהיגות ואחוות נשים, כמו גם נושאים כואבים כגון: הטרדה מינית, פגיעה מינית ואלימות כלפי נשים בארץ ובעולם. הן מתוודעות למקומן ומעמדן של נשים בישראל ובעולם, כגון: מילת נשים המקובלת בחלק מהחברה המוסלמית ונדרשות גם לסוגיית נשים בתקשורת, בפרסומות ושימוש בדימויי גוף נשיים לצרכי קידום מכירות. הן לומדות להכיר מושגי יסוד פמיניסטיים כגון: פטריארכיה, 'העלאת המודעות', 'תקרת הזכוכית', הדרה, מגדר ו'העדפה מתקנת'.

ברמת הדיון- מתמודדות הצעירות עם הקונפליקט שבין אימהות לקריירה וכיצד ניתן ליישב אותו, חשיבות ההשכלה כמכשיר להעצמת נשים,  עצמאות כלכלית וזוגיות שוויונית כבסיס לחיים. לאחרונה נפגשו הנערות שם שתי חברות כנסת (ד"ר רחל אדטו וחברת הכנסת רונית תירוש) ששיתפו את הנערות בדרך שעשו עד לבית הנבחרים.

 

המסקנה המרכזית העולה מהפעילות: ברמה הפרטית והלאומית-  המפתח להעצמת נשים נמצא בידיהן. על הנשים מוטלת האחריות לקדם עצמן ולחתור לשוויון חברתי ומגדרי, בדרך של פעילות חברתית ופוליטית, מחאה, הפגנות, שימוש באמצעי התקשורת, מעגלי נשים וארגוני נשים למען נשים.

 

בסדנה  נוטלות חלק כ-20  נערות והיא מתקיימת במבנה של 'מעגל הקשבה'. מרחב זה מזמן תהליך רפלקטיבי המתקיים אמנם בין כתלי בית הספר, אך במהותו הוא 'חוץ בית ספרי'. זאת בשל העובדה שמתכונתו חורגת מהמסגרת הקשוחה והמובנית המאפיינת את תהליך הלמידה המסורתי. הסדנה מתאפיינת בפתיחות ובכנות, תוך עידוד חשיפה אישית ללא חשש מביקורת ושיפוטיות. הנערות משתפות את חברותיהן בסוגיות רלוונטיות מחייהן האישיים ובסדנה מתקיים שיח אמיתי, מכבד, הנוגע ברבדים עמוקים של רגשות וחוויות אישיות נשיות. הנערות חוות בסדנה תחושת בטחון ומתבטאות בחופשיות ללא חשש מביקורת, שיפוטיות או לעג.

הן מדווחות שהסדנה מהווה עבורן צוהר לתחומי עניין 'רגישים' שמעולם לא נדרשו להם לעומק. ליבון סוגיות רגישות אלו, נעשה ברמת הפרט והקבוצה. העלאת נושאים אלו 'על השולחן', מהווה עבורן הזדמנות ראשונה להתלבטות ובדיקת עמדות כנה ואמיצה ביחס לתפיסת הנשיות שלהן, ציפיותיהן מעצמן וציפיות החברה מהן.

 

 המתנגדים יאמרו, שהאחריות להעצמת הנערות - מוטלת על הבית וההורים. תשובתי היא - כפי שאנו דורשים מבית הספר להעניק חינוך הומניסטי, ידע טכנולוגי וכישורי למידה מתקדמים לתלמידים, עליו לחנך את הנוער לשוויון בין המינים.

על מנת להביא לשינוי אמיתי עמוק (ערכי, תודעתי ומעשי) בחברה הישראלית, אשר יוביל למיצוי היכולות הגלומות בחמישים אחוז הנשים באוכלוסייה -יש לחולל, בגיל הנעורים, תהליך חינוכי המשולב בתהליך העצמה מגדרי של צעירות. שינוי מהותי ברמה החברתית לאומית- מתחיל בשינוי התודעה, בשני המינים, כבר בגיל צעיר. בתהליך זה נזרע את הזרעים לשינוי פני החברה הישראלית והפיכתה לחברה שוויונית, להלכה ולמעשה.

 

 

                          ד"ר אורנה מרקוס בן-צבי

              מנחה סדנת העצמה מגדרית לתלמידות בתיכון קוגל בחולון

 

 

תגובות: הגיבי על הכתבה                              מעניין? שילחי לחברה   

 

 

__________________________________________