שעת סיפור

 מאת: נעמי לזר

עוד:

להיות שלימה במקום מושלמת

אהבה בכל החושים

הנקה וצום בכיפור

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

הקורקינט של טולקין

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

פער מיגדרי חדש

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

 

היא כבר אמרה לעצמה המון פעמים שהיא רוצה להקריא סיפור לביתה הקטנה ואולי גם לבנה הקטן ואולי לשניהם ביחד. הכי היא רוצה לשבת עם שניהם בצהרים בניחותא, לפנות זמן לקריאה, לדבר על הסיפור, לשאול שאלות, אולי לצייר אותו ואפילו ליצור דמויות מבצק תבלינים מדליק. 

אבל למרות שהיא נורא רוצה זה לא מסתייע.

 

הקונפליקט היא משתפת אותי בתחושת התסכול שלה: "אני מאוד רוצה להקריא לשני הקטנים סיפור. אבל כשאנחנו חוזרים הביתה מהגן – צריך להכין אוכל. אחרי שאני כבר מסיימת לסדר, לשטוף כלים, לארגן, אני מתה מעייפות. רוצה קצת לנוח. אחרי המנוחה אני אומרת לעצמי שאני צריכה להיות קצת עם הילדים. אבל אז בדיוק הם רוצים לצאת החוצה לגן השעשועים. או שצריך לשבת על שיעורי הבית עם הגדולים. והופ מגיע הזמן להתארגן על ארוחת ערב. ועד שנכנסים למיטות זה כל-כך מאוחר שכבר אין לי זמן ולא כוח להקריא סיפור כמו שרציתי עם שיחות, שאלות, ציורים ..."

 

מיקוד שליטה אחד הדברים שמקשים עלינו ההורים היא העובדה שאנו עסוקים כל הזמן בלהגיב על אירועים. אנחנו נדרשים להתייחס למצבים שנכפים עלינו. לפתור בעיות שצצות, קונפליקטים שמתעוררים, משברים – כאילו שאנחנו עובדים במכבי אש. ההתנהלות שלנו מורכבת ברובה מתגובות למצבי חירום כמו בחדר מיון..

הילדים רבים ביניהם: "אמא, תגידי לו. הוא הרביץ לי". ואז אמא (או אבא) מתפנה להפריד בין הניצים.

או קריאות שבר "אמא, אני מת מרעב. אין כלום לאכול טעים!" ואז את עוזבת את המאמר שחשוב לך לסיים, וניגשת לפתור את משבר המזון.

אילו רק יכולנו לייצר מציאות אחרת בבית... היינו יכולים להיות ההורים שאנחנו רוצים להיות.

 

אילו יכולנו לייצר בבית מציאות שאנחנו היוזמים שלה.

לצורך זה יש לעבור ממוקד שליטה חיצוני (כמו האירועים השוטפים, מצבי החירום) למוקד שליטה פנימי (על פי הערכים האישיים).

 

ערכים הוריים אני פונה לברר מה חשוב לה כל כך בשעת סיפור. מה זה מאפשר לה? על אילו ערכים אישיים והוריים זה עומד?
הבירור הזה מזכיר לה עד כמה הקראת הסיפור חשובה לה. עד כמה היא מעריכה את זמן האיכות ביחד עם הילדים. את היצירתיות. את הקניית הערך לספר, לדמיון, לאותנטיות. בשבילה זה כמו אויר צח לנשימה.

ואז זה נראה ברור. במקום לעמוד כל הזמן לרשות הילדים, להיענות לצרכיהם, להגיב למה שמתעורר באותו רגע – היא מתכוונת ליצור עובדות בשטח. מבלי לחכות ולראות אולי יתפנה הזמן, אולי זה יסתדר. אלא לעשות את זה!

 

מימוש וביצוע המשימה האימונית הוגדרה להוביל ולא להגיב. לשים את מה שחשוב על סדר היום.

הביצוע היה נהדר. מחצלת נפרשה על הדשא בצל העצים בסיום הגן. סל קטן עם ערכת פיקניק מוכנה מראש שימשה פתרון לרעב המציק ושעת הסיפור הזאת הייתה נעימה, מצחיקה ומאוד מרגיעה את כל המשתתפים בה.

 

______  

נעמי לזר מאמנת אישית

אי מייל:                         lezer13@012.net.il

www.naomilezercoach.com   www.mamah.co.il
052-6959184  09-7495951

__________________

תגובות: הגיבי על הכתבה                              מעניין? שילחי לחברה   

 

 

__________________________________________