בן או בת לפי הזמנה - ומה הלאה? 

מאת: ד"ר שושנה ב. מאייר 

עוד:

הנקה וצום בכיפור

היפוך עובר

לדבר עם המתבגרים שלנו

הנקה במקום ציבורי?

סטריפינג - הזכות לבחור

חרדות לידה?

אבא, אימא, קצת יותר לאט!

מי "סופר אמא"?

אימהות חורגת מגבולות הביולוגיה

הקורקינט של טולקין

בכי של תינוק - לא מה שחשבת

איך הוא לומד לבחור?

תרומת המשחק להתפתחות הילד

פער מיגדרי חדש

אמא טובה יותר

הורים טובים מדי

זכויות בחוק של חד-הוריות

מילון לגרושה המתחילה

בית הנבחרות: מאבק החד-הוריות

תשעה חודשים של טירוף חושים

להתחיל מבראשית - לידה

הריון: אור שמחה ובריאות

תזונה ומתח

 

אמונות, שיטות ומבט עתידני על קביעת מין הילוד מראש

 

שעורם הטבעי של בנים ובנות נולדים 

את היחס המספרי בין זכרים ונקבות  בשעת לידתם נוהגים לבטא במספר אחד בלבד, שהוא תמיד מספר הזכרים לעומת 100 נקבות.

באופן טבעי נולדים בעולם  יותר זכרים מנקבות, בשיעור של כ106-  כלומר, 106 זכרים לעומת 100 נקבות.  במהלך החיים מספר הנשים והגברים משתווה, והיחס אף מתהפך, שכן כמעט בכל קבוצת גיל, מן

העריסה ועד זקנה, מתים יותר זכרים מנקבות.

 -   באוכלוסיות ספציפיות יש והשיעור שונה.  בעדה השומרונית, למשל, קיימת דאגה נוכח עודף הזכרים, מצב המסכן את עצם קיום העדה, ונשמעת קריאה לקליטת כלות מחוץ לעדה[1].  כן קיימת סברה לפיה באוכלוסייה היהודית הדתית נולדים יותר זכרים מאשר בחברה החילונית, באופן יחסי למספר הילדים במשפחה.  גם השנתון הסטטיסטי לישראל  מראה הבדלים בין עדה לעדה; בעוד אצל יהודים ומוסלמים מתקיים השיעור הרגיל 106 בשעת הלידה, הרי אצל הנוצרים מספר הזכרים קטן יותר ואצל הדרוזים גבוה יותר.  כן גבוה שעור הבנים הנולדים בין הלבנים בארה"ב לעומת המצב בין השחורים.  לתופעות אלה לא נמצאו הסברים מדעיים.

השיעור 100:106 מקובל היום כחוק טבעי המסדיר את ההרכב הדמוגראפי באוכלוסייה.  כל שינוי, ולו קטן, עלול לגרום לתוצאות מרחיקות לכת במבנה ובאופי החברתי המוכרים לנו.

 

הרצון להשפיע על מין הילוד

לאחרונה דווח בעיתונות כי באנגליה פועלת מרפאה המתמחה בקביעה מראש של מין הוולד, לפי רצון ההורים.  לפני שנים אחדות נדון הנושא גם בארץ בתכנית הטלוויזיה, בהשתתפות פרופ' שנקר מהדסה, ירושלים.  לקראת המילניום, בין הנבואות להתקדמות הטכנולוגית הצפויה, הוזכר גם נושא בחירת מין הילוד בעתיד[2]. ובנימה קלילה יותר - זהו הנושא המרכזי של המערכון החביב אבו-בנאת-שייקה אופיר, אשר פנה לכשפים כדי להבטיח לעצמו בן בחירה שהיא, כפי שנראה להלן, נפוצה ועתיקה יותר מן המשאלה לבת. וכמובן בגידול הבקר הטכניקה של קביעת המין מראש צברה כבר וותק רב.

 

הפתרונות חדשים, אך לא הכמיהה עצמה: מאז ומתמיד שאף האדם לתמרן את דרכי הטבע בקביעת מין הילוד.  פולקלור העמים והמדע הטרום-מודרני עשירים בתחבולות, במיוחד ליצירת זכרים.  להלן מבחר  דוגמאות:

 

אמונות בסגולותיו של הצד ה י מ נ י 

1.                           ברחם שני מדורים, ימני ושמאלי.  לפיכך, על האישה לשכב על צדה הימני בשעת המשגל, כדי שהזרע יגיע למדור הנכון.  אבן סינא אף המליץ, כי בשעת יריית הזרע יכוון האב לצד ימין.

2.                           באשך הימני נוצר זרע זכרי, ובשמאלי זרע נקבי.  היו קושרים את אחד האשכים כדי לאצור בו את הזרעים, אך מסופר גם על אבות נחושים בדעתם אשר ביצעו כריתת האשך השמאלי.

3.                           בשחלה הימנית נוצרות הביציות מהן נולדים זכרים בלבד.  כדי לתמרן את מועד ההפריה של ביצית מן השחלה הימנית, נעזרו בתיאוריה נוספת לפיה הביוץ החודשי מתרחש לסירוגין משחלה ימנית או שמאלית.  לפיכך, אמנם אין מנוס מלחכות להולדת הצאצא הראשון, אך מאז ואילך  ניתן על ידי ספירה אחורה וקדימה, לחשב את החודש הנכון להתעברות הבאה. 

שיטה זו הוצעה עוד אף בתחילת המאה שלנו לבתי המלוכה של אירופה, להבטחת השושלת בענף הזכרי.  לו הצאר והצארינה רומנוף, נאמר שם, נהגו בשיטה זו, היו מונעים מעצמם ומן העם את מזל הביש  של הולדת ארבע נסיכות לפני יורש העצר המיוחל.

 

לאמונות הקושרות את הזכר תמיד בצד ימין גם סמליות הימין כמקור הכוח, התוקף, השבועה והברכה. במקורות נמצא כי "ימין ה' עושה חיל"; "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"; "לב חכם בימינו"; "נשבעתי בימיני"; "שים ימינך תחת ירכי", וכן  "שים ימינך על ראשי".  בכוונה דומה, בגרמנית RECHT    פירושו ימין, חוק וזכות גם יחד, ובאנגלית RIGHT הוא גם ימין וגם זכות.  הסמכת הזכר לצד הימני, החיובי והעדיף של הגוף מעוגן, אפוא, ברבדים עמוקים של התרבות.

אם מבקשים בת-נקבה, ובודאי קרה גם כזאת, היה, כנראה, צורך להתמקד בצד השמאלי של האב או של האם.  אולם התיאוריות רובן ככולן מתייחסות במפורש לזכרים, בבחינת עדיפות מובנת מאליה.

 

אמונות בסגולת  מ ו ע ד  ההתעברות

1. במסכת ברכות נמצא, כי תשמיש בין חצות הלילה וחצות היום יגרום להולדת בן.

2. משגל בתקופת הירח המתמלא יביא בנים.  ולהיפך - הירח המתמעט הוא סגולה להולדת נקבות.

3. עוד בתחילת המאה הזאת, ב -1913, נכתב חיבור על השעות    "החיוביות" של גאות הים להתעברות-זכר, ואילו משגל בשעה

ה"שלילית" על השפל יוליד בת.

4. בן ייולד מזרע הנאגר במשך שבוע.

5. אם האישה מגיעה אל פורקנה המיני לפני האיש, מובטח כי תלד בן.

6.ויש גם אמונה הפוכה : אם האם תעצור את פורקנה, גוברים הסיכויים להולדת זכר.

 

 אמונות אחרות

1. הורים שבעים וחזקים יולידו בנים.

2. דווקא הרעב הוא סגולה לבן.  "עובדה" לעניים בנים רבים.

    בנים נולדים לאבות צעירים, מלאי און.

    3.וגם להיפך  אב בשל ומבוגר כשר יותר להוליד בן.

4.לא נרתעו גם מגיוס אביזרים סמליים בשעת המשגל.  האיכר בדרום צרפת חבש מגבעת לראשו; בפולין עטו בגדי חג, ובטירול נעל הגבר מגפיים.  אל כל אלה נוספים לחשים וקמיאות, וכמובן אותה עורלה שאבו בנאת שלנו הניח אויה, לשווא מתחת לכר של רעייתו.

 

ריבוי בנים דרך סלקציה רצח תינוקתות (תינוקות-נקבות) 

לאחר שאף לא אחת מן השיטות האלה הביאה להצלחה מלאה, ושעור הילודה המשיך במאזנו הטבעי, כלומר מעט יותר זכרים מנקבות בשעת הלידה, הורים במקומות שונים פנו אל אמצעים דרסטיים יותר: חיסולן של תינוקתות , על ידי הריגה ישירה, תאונות מבוימות, או הזנחה . 

 

רצח תינוקות משני המינים מלווה את תולדות האנושות כצל אפל, אך כאשר רצח זה היה שיטתי, הקורבנות היו בדרך כלל בנות.  הצו של פרעה לגבי הטבעת הילודים-הזכרים הוא יוצא דופן במסכת זו.  ביון העתיקה, ברומי, בסין, בהודו ובמקומות אחרים הייתה בעבר זכותו של האב לקבוע האם לחיות את הבת או לא. אולם  גם האמהות  סייעו לשים קץ לחיי התינוקת, שכן ערכה וסיכוייה לחיים טובים היו דלים.  הקוראן יצא במפורש נגד המנהג שרווח, כנראה לקבור את הילודות בעודן בחיים בחול המדבר.  הבריטים, בכובשם את הודו במאה ה -19 נדהמו מממדי חיסול הבנות: היו כפרים בהם כמעט ולא נמצאו בנות.  

 

מדי פעם מתפרסמים ממצאים דומים מסין העממית בה החוק מתעמר במשפחות להן יותר מצאצא אחד, כדי לבלום את גידול האוכלוסייה.  היות והמסורת הסינית מטילה על הבן, ולא על הבת, את החובה לדאוג להורים בזקנתם, ומסורת זו נותרה איתנה גם בעידן הסוציאליזם והקפיטליזם החדש, הורגים כפריים רבים את הבנות הנולדות להן, ומנסים שוב ושוב את מזלם להוליד בן כילד יחיד, לפי החוק. היום, נוטים השלטונות להעלים עין מכפריים המולידים 2-3 ילדים משום שהם זקוקים לכוח עבודה זה בחלקותיהם.

 

שיטה אחרת הנהוגה בסין ובהודו היא ההפלה הסלקטיבית של עוברים-בנות[3], לאחר שהמין נקבע דרך בדיקת מי השפיר בהם תמיד יש תאים שנשרו מן העובר .  נוהגים אלה כבר הביאו להפרת האיזון הדמוגרפי בסין, והדבר מדאיג את השלטונות  הנמצאים במלכוד בין התכנון הדמוגרפי לבין המסורת המושרשת המעדיפה בנים.  כן דווח כי בבקתות בשולי הערים בדרום אמריקה משפחות רבות זונחות למוות את השביעי או השמיני בצאצאיהם, אך בכל מקרה מדובר בילדה ולא בילד.  הרופאים שנחלצים להצלה, מצאו כי גם במקרה של הצלחה הילדה כבר ניזוקה ללא תקנה, בגוף ובהתפתחות השכלית.  הזנחה מכוונת  נצפתה לא מכבר במצלמה נסתרת אמריקאית בבתי יתומים סיניים בהם סוגרים ומרעיבים למוות את הילדות.  מאז פירסום הדברים הילדות הסיניות מבוקשות מאד על ידי אמריקאים הרוצים לאמץ אותן.

בתולדות ישראל אין זכר להריגת בנות, למרות שיש לשער כי בעמים השכנים הוא היה נהוג.  בכל זאת יש התוהים על מעוט הבנות המוזכרות במקרא, כגון במשפחה של יעקב על שנים-עשר בניו ואחותם היחידה.  אולם סביר יותר כי הבנות לא מוזכרות משום שמעשי נשים נחשבו רק באימהותן, כחלק מיסודות החברה הפטריארכלית.

 

מאפיינים של העדפת בנים 

כדי  להתחקות אחרי המניעים של הכמיהה העזה לזכרים, יש להרחיק אל שורשי החברה השבטית-פטריארכלית המעמידה במרכזה את הזכר. אולם גם בימינו, הרף השנויים המפליגים במבנה החברתי ובמעמד הנשים, מסתבר כי המשאלה לבנים לא קהתה, והיא מתגלה, בעוצמה רבה או מתונה, ברובן של אוכלוסיות העולם.

יש וכיסופים לבן-זכר חזקים עד כדי אובססיה.  בסקרים ובמשאלים לגבי ההרכב האידיאלי של ילדי המשפחה מבחינת החלוקה המינית מובילות המדינות המתפתחות, ובמיוחד הודו שם היחס המיוחל הוא לעתים חמש מאות זכרים לעומת מאה נקבות וכן קוריאה, טאיון ומדינות בצפון אפריקה.  גם סינגפור, הונג קונג ויפן הבקיעו רק לאחרונה את חומת הנהייה אחרי ריבוי בנים.  המודעות לבעיה במדינות אלה נובעת גם ממאמציהן לצמצום הילודה, שכן כאשר המשפחות מבקשות  לצבור בנים רבים, ממילא מולידים ילדים רבים מן הרצוי למדיניות הדמוגרפית.

 המרוץ הנואש אחרי בנים בסין העממית תואר לעיל.  באותן מדינות בהן לא נערכו סקרים נרחבים, ניתן להקיש על הכמיהה לבנים מתוך האופי הדתי, הפולקלור, הספרות, וכן דיווחי הפעילים בתחום תכנון המשפחה.  כל אלה יחד מצביעים על כלליות התופעה ברבות מארצות אסיה ואפריקה.

 

גם בארה"ב נערכו מחקרים רבים בנושא זה, ותוצאותיהם מראות כי אפילו בשכבות המשכילות ביותר תאורה של המשפחה האידיאלית מכיל בסך הכל יותר ילדים ממין זכר,[4] בעוצמה משתנה ממדגם למדגם.   הנתונים הסטטיסטיים מאירופה מעטים, אך ניתן לשער שהם דומים לנתונים שבארה"ב.  היות ובאירופה הילודה נמוכה ממילא – צמיחה שלילית של האוכלוסיה, כלומר פחות משני ילדים לזוג - רבים המקרים בהם ההורים מייחלים לזוג ילדים אחד בלבד, בן אחד ובת אחת.

במדינות המפותחות נמצא כי בנים מועדפים בעיקר במקרים הבאים:

1.                  כילד ראשון.

2.                  כילד הבא אחרי מספר שווה של בנים ובנות.

3.                  באזורים כפריים.

4.                  במשפחות יהודיות וקתוליות.

 

כן מבוקשים בנים יותר על ידי האבות מאשר על ידי האמהות.  אמהות אף ציינו כי הן מייחלות לבן כדי לשמח את בני זוגן.

אולם נמצא כי רבים מן ההורים המאמצים מעדיפים בנות דווקא.  יתכן והם תופסים את הבנות כיותר סתגלניות וכמעניקות אהבה, כעין "ילדה בשביל אימא".  כן יתכן ויש יותר חשש מתכונות שליליות אפשריות של הבן העתיד לייצג, כביכול, את מורשת האבות של המשפחה. אך אימוץ ילדים שכבר נולדו אינו משנה את המאזן הדמוגראפי מבחינת החלוקה המינית.

 

כאשר לא מתגלה העדפה לזכרים, האלטרנטיבה היא בדרך כלל  "לא משנה, בן או בת,  אולם העדפה מפורשת להולדת בנות אינה שכיחה בתרבויות שנחקרו.  פירושו של דבר שלמרות שיש הורים רבים המוכנים לקבל את מתנת הטבע מכל מין שהוא,  הרי אותם ההורים המביעים העדפה כלשהי, מייחלים לזכר.

בארץ יש לכך אינדיקציה במשאל פור"י  עבור עיתון הארץ.  רוב הנשאלים לא היו מעונינים להתערב במעשה הטבע, אך מבין אלה שהביעו נכונות לתכנון מוקדם הרוב העדיף בנים.  כאשר במשפחת הנשאלים היו ילדים ממין אחד בלבד, מספרם של הורי הבנות הכמהים לבן-זכר היה רב ממספר הורי הבנים הכמהים לבת-נקבה.  כן נמצא באותו משאל, כי השאיפה לתכנון זכרים חזקה במיוחד בקרב יוצאי אפריקה ואסיה, בקרב פועלים ובקרב בעלי השכלה נמוכה.  יתכן ומגמה זו אף תתחזק כאשר אפשרות התכנון יהיה בהישג יד ממשי, בלווית מסע שיווק מתאים.

כמובן, תמיד היו ויהיו הורים אשר יבחרו להוליד בנות דווקא, אם מתוך העדפה אישית, ואם בשל מחלות תורשתיות במשפחה הפוגעות על פי רוב בבנים.  בדרך כלל מבקשים ההורים לגוון את הרכב המינים בין הצאצאים, ומייחלים הן לבנים והן לבנות (לפעמים "בן לאבא, בת לאימא"). 

 

שיטה לבחירת המין בימינו

בעת האחרונה זכו שתי טכניקות להדים נרחבים. שתיהן מבוססות על ההבדלים במשקל, במהירות ובכוח השרידות של שני סוגי הזרעים הזכריים  - בעלי כרומוסומים X או Y  דרכם מופרית ביצית האם שהיא תמיד מן הסוג X.

 

במשגל טבעי: היות והזרעים מסוג הכרומוסום Y (המביא להולדת זכר) מהירים יותר, אך משך שרידותם קצרה יותר, יש לדאוג עבורם לתנאי מיטביים, כדי שיגיעו אל הביצית דרך ארוכה ומתישה עבורם.  לשם כך ממליצים לסתור את החומצתיות הטבעית של נרתיק האישה; לקיים משגל סמוך מאוד לביוץ או, לפי תיאוריה אחרת כשבוע לפני הביוץ, שכן אז החומצתיות פחותה. כן יש לדאוג לריכוז מקסימלי של זרעים על ידי איפוק משפיכה במשך תקופה מסוימת.  כן ממליצים כי האישה תנוח אחרי המשגל בתנוחה המאפשרת זרימה טובה של הזרע לתוך הרחם.  מומלץ גם לדאוג לפורקנה המיני, משום שהתכווצויות האורגסמיות מסיעות אף הן בקליטה מירבית של נוזל  הזרע.

היות וזרעים הנושאי את הכרומוסום X (המביא להולדת נקבה) איטיים יותר אך שרידותם ארוכה יותר, ההוראות ליצירת בת הפוכות, בהתאמה. "בנות באות מאליהן", זו האמונה העממית וזו התואמת את הטכניקות הנ"ל.  אולם "בשביל בנים צריך להתאמץ".

בהזרעה מלאכותית: מפרידים בין זרעי הX - וה-Y ומזריקים את הזרעים המבוקשים אל תוך הרחם.  ההפרדה נעשית בדרך צנטריפוגלית (כנהוג לגבי בעלי חיים במשק), או בעזרת סינונה של שכבת הזרע דרך ריכוזים הולכים וסמיכים של נסיוב חלבוני.  בדרך זו זרעי ה-Y הזריזים יותר יתרכזו  ברובד התחתון, וזרעי ה X ברובד העליון. טכניקה זו ודומיה זוכות בעת האחרונה לפרסום רב, ויתכן ובהן טמון חלום  הדורות להכוונת הטבע, כמצרך לכל דורש.

 

ומה הלאה? מבט עתידני.

שלושה עקרונות מוסכמים על רוב העוסקים בחיזוי עולם בו יש שליטה מוקדמת על  מין הילוד. 

 

הראשון, שהשיטה תשתכלל ובעתיד הנראה לעין תהיה זמינה.

 השני, שלפחות בשלב הראשון ייווצר  ביקוש רב לזכרים והאיזון הדמוגרפי יופר.

 השלישי, ששינוי כזה טומן בחובו משמעויות מוסריות וחברתיות עמוקות,  ואלה ראויות דיון  בדרג המדעי והציבורי.

 

לגבי פריטי הסיכויים ובעיקר לגבי פירושיהם, יש סברות רבות.  להלן מבחר מתוכן:

 

1.           רבים ימשיכו להשאיר את ההכרעה בידי הטבע וההסתברות.

2.            אוכלוסיות שונות יושפעו בעוצמה שונה. סביר, כי במדינות המתפתחות השנוי יהיה גדול יותר, אך גם במדינות המפותחות רבים מאלה שבגלוי יתכחשו לרצונם לקבוע את מין ילדיהם כי הרי לא נאה להפלות ישתמשו בשיטה בהיחבא.

3.           המעמד הנמוך יהיה להוט יותר אחרי בנים, וריבוי זה כשלעצמו ישליט את ערכי המעמד הנמוך בחברה כולה.

4.           עם ריבוי הבנים תפחת האוכלוסייה כולה.  החוששים לאזילת מאגרי המזון בעולם, ולגורלם המידי של אזורי המצוקה, רואים בבחירת המין גלגל הצלה.

5.           גם בטווח הקצר תפחת האוכלוסייה, כי אם ייוולדו בנים במספר הרצוי, לא ירבו בהריונות כדי לזכות בבנים.

6.           ירבו המחלות התורשתיות כגון פיגור, אוטיזם, סכיזופרניה, הפרעות מוטוריות וליקויי תקשורת.  אלה פוגעים היום ביותר זכרים מנקבות.

7.           תוחלת החיים הקצרה יותר של הגברים תוריד את תוחלת החיים הממוצעת.

8.           יהיו יותר מלחמות ותאונות.

9.           יגברו הפשע, צריכת הסמים, זנות , אונס, וכן שוק הפורנוגרפיה.

10.        עלול להתהוות מוסר המערב הפרוע, בו כל דאלים גבר.

         יהיו יותר הומוסקסואלים, וכן רווקים בשל כורחם.

11.        במוקד הצריכה התרבותית יעמדו ספורט ומופעי פעולה.  הספרות והאומנויות עלולות להידחק, שכן רוב צרכניהן היום הן נשים.

12.        הממשלות יתערבו בויסות המין למשל, ממשלה שוחרת כיבוש תצווה ליצור בנים רבים.

13.        מצבן של הנשים ישתנה בהתאם: נדירותן היחסית של הנשים לא יחזק את מעמדן הציבורי.  להפך כקבוצת מעוט קטנה בעולם של רוב גברי, הן תהיינה נתונות לחסדו  המוחלט של הרוב.  סביר כי התחרות על הנשים המעטות תעלה את ערכן בשוק,  לצרכי מין ורבייה. [5]

14.        יתכנו מקומות בהם יוגבל חופש התנועה של הנשים, ויוטל עליהן מעין הסגר.  הגבלה זו תשמש שתי מטרות: הפניית האישה לתפקידי רבייה, והגנה עליה מפני  המתחרים הרבים.

15.        גיל הנישואין של הנשים ירד, כי בלא מאגר גדול של נשים בגיל מתאים, ישלפו הגברים רעיות לעצמם מתוך קבוצת הילדות הצעירות.

16.        המחקרים היום מראים כי לבכורים, משני המינים,  יותר אינטליגנציה והשגיות מאחיהם הצעירים.  אם, כפי שמצופה, יועדפו זכרים כילדים ראשונים, יונצח הסטריאוטיפ של הבת כאדם נחות.

 

לעומת הנבואות האלה, שמרביתן משרות מועקה, בחירת המין עשויה להכיל גם בשורות טובות.

1.                     כל בת שתיוולד, תהיה רצויה.

2.                     אמהות לא יידחו עוד משום שהן יולדות רק בנות.  כן לא ייאלצו לעבור הפלות סלקטיביות לסילוק עוברים מן המין הלא רצוי.

3.                     תיעלם הזוועה של רצח תינוקתות.

4.                     משפחה לה היסטוריה של מחלות תורשתיות המתגלות בבנים תוכל להוליד בנות בריאות.  הדבר יחסוך הן את הצער האישי והן את הוצאות הרפואה הקשורות במחלות אלה.

5.    החוששים  להתמעטות המשאבים החומריים בטבע (בין היתר מהזנחה אקולוגית) עבור אוכלוסייה הולכת וגדלה, רואים בריבוי הזכרים סכוי מבורך להפחתת אוכלוסיית העולם באופן טבעי: פחות נשים, פחות לידות .[6]

 

 ש הסבורים, כי השנויים לא יהיה כה מרחיקי לכת משום שעודף הזכרים יהיה זמני, עד אשר החברה תווסת את עצמה, או עד שיצליחו להטיל פיקוח יעיל על בחירת המין.  אך יתכן גם שהחברה, המושתתת היום על איזון בין המינים, תשתנה במידה אשר אין אנו יכולים כלל לשער ולחזות. הן מושגינו שאובים מנורמות היסטוריות מוכרות.

 

אז מה עושים?

אלה בינינו שהתמונה החברתית לעיל אינה מחרידה אותם, או כאלה הבטוחים כי הסוגיה היא  בדיונית, לא יוטרדו על ידי ההיבטים העתידיים הנ"ל.  בשביל האחרים, הדואגים, יש כאן נושא לפעולה.

 

צר המקום לדיון על אחריות המדע למוסר ולחברה.  אולם בצד המעשי ידוע לנו, שמחקרים ושכלול טכניקות מדעיות תלויים בתקציבים שמקורם בציבור.  ניתן להגביל ולהאט פיתוח מדעי על ידי עצירת משאבי המימון, אך לא ניתן להטיל פיקוח חיצוני מלא על עשייה. 

 אפשרות נוספת והגיונית קשורה בהפחתת הביקוש הפוטנציאלי למצרך עצמו.  הנהייה אחרי בנים קיימת בשל האמונה החזקה בערכם הרב יותר.  היום ידוע לנו, כי האמונה בעליונות הטבעית-מהותית של הזכרים חסרה בסיס רציונלי,  אולם ידע זה הוא נחלת מעטים, ואף אלה היודעים, לא בהכרח מרגישים בהתאם.  ההפצה הנרחבת של רעיון הערך המהותי השווה של ילדות וילדים, הפצה מודעת ורגשית כאחת, עשויה אולי להקטין את הביקוש העתידי ליצירת תינוקות זכרים, על כל המשתמע ממנו.

 

 


 


[1] חדשות השומרונים, 15.1.92

[2] מוסף עתון הארץ, 20.8.99

[3]

Time Mag., Jan 4, 1988

[4] Markle, 1974,.

5 Williamson, 1976

 

____________________

תגובות: הגיבי על הכתבה                                     מעניין? שילחי לחברה   

 

הכתבה מעניינת מאוד. זהו תחום שמעסיק אותי לאחרונה ומצאתי כאן עניין רב. שירה

נראה לי כי הפחד מאפליה מוגזם ויוצא מפרופורציות במסקנות מאיימות ומרחיקות לכת.
בת היא אהובה לכל אב. ואמנם קיים רגש קמאי לבן, אך בנות רצויות ומבורכות במשפחה סטנדרטית.
פרו ורבו- בן ובת. צאו מהלחץ, חיו ותנו לחיות במלוא משמעותה הרחבה והבריאה של המילה.
בברכת, ככוכבי השמיים וכחול אשר על שפת הים,
ליאורה

כתבה מעניינת מאד. ואם כך הממצאים אנשים ככל הנראה אינם מודעים להשלכות החמורות שעלולות להגרם ונגרמו בעבר. יש ליצור איזון בין הזכרי והנקבי בראיה שיוויונית והערכה זהה לשני המינים.

דניאלה.

__________________________________________