הבלוג של חנה

 ד"ר חנה ספרן

ד. עכשיו הותר לפירסום (יוני 2006)

 

הבלוג של חנה ספרן:

ישיר וגלוי

שווה! לא דומה!

בלשון זכר

 

עוד פמיניזם:

כל אירגוני הנשים

לאט מדי ומאוחר מדי?

"כאן הלימודים הם סוג של שקט"

אז מי באמת חכם יותר?

מדען ומדענית שולחים קורות חיים...

האם השיח על זכויות אדם מקדם את מאבקן של הנשים לשוויון?

עוס"ים רווחה

 

 

ארכיון מאמרים

  בריאות

 כל הטיפים

  סגנון חיים

  יעוץ

  כיתבי לנו

עכשו הותר לפרסום שמה של אשה צעירה בת תשע עשרה שנרצחה בלוד לפני כ-שבועיים. עכשו הותרה לפרסום העובדה שחמשת אחיה היו כנראה שותפים לרצח שלה. עכשו הותר לפרסום שהיא התאהבה בבחור מרמאללה ואילו האחים שלה שידכו אותה למישהוא אחר מרמלה. רים אבו ג'אנם זה שמה. עד לפני שבועיים אשה צעירה מאוהבת. היום עוד שם בסטטיסטיקה של רצח שאינו נפסק. עכשו גם כולנו יודעות שבשנתיים האחרונות נרצחו 29 נשים ערביות לעומת 19 בשנתיים שקדמו להן (ומי יודעת אולי יותר?). בעקבות המחקר של שבי ברזלי שעדין לא פורסם, "לזיכרן - רצח נשים, נערות, ילדות ותינוקות - בין השנים 1990- 2005" נדע בקרוב שמשנת 1990 ועד שנת 2005 נרצחו בישראל 600 נשים. 

 

לנו הנשים יש אויב מובהק ואמיתי, לנו יש מלחמה מתמדת נגד אלו הבאים לרצוח אותנו. בעלים, בני זוג לשעבר, חברים או חברים לשעבר הם המועמדים הפוטנציאליים לרצח של נשים יהודיות. אבות ואחים הם אלו שעלולים לרצוח אותנו אם אנחנו נשים ערביות. לנשים המתות זה כבר לא משנה. מאות נשים נרצחו ולהן בוודאי יש מאות ילדים/ות, אמהות ואבות, אחים ואחיות, אלפי בני אדם שנפגעו ישירות מרצח בת משפחתן. אך לכאב הזה אין מרפא. את הכאב הזה אין (כמעט) מי ששומע. אם תוכלו להשוות את תקציבי הענק שהוקצבו למה שנקרא במקומותינו בטחון לעומת התקציבים העלובים שהוקדשו למאבק ברצח נשים, לא תוכלו להאמין שבסופו של יום מספר הנרצחים/ות דומה.

 

משהו כאן, בחברה שלנו, ממש ממש לא בסדר. הרי יותר טבעי לבני האדם לאהוב, את השנאה יש ללמד אותם (אותנו). נראה שהשנאה והאלימות שאיתם התרגלנו לחיות פוגעת בנו בדרכים שונות. ויש קשר. כן, בחברה שבה לכל בעייה יש פתרון אלים, בחברה המדכאת את השונה והחלש/ה, שאינה מאפשרת לזוגות שנישאו לחיות יחדיו רק בגלל שאחד/ת מהם/ן פלסטיני, שמפרידה בין בני אדם על ידי חומות ומכשולים, לא יתכן שרצח נשים יפסק. יש להניח שהוא רק יתחזק. למרות קיומם של מקלטים, למרות ענישה כבדה, למרות קיומם של קוי חירום ועזרה למיניהם, המצב לא משתפר. מתי יפסיקו גברים לרצות לשלוט בנשים שלהם, במדינה, בחברה, בכל מקום ששם הם נמצאים? מתי יוכלו להמשיך בחייהם מבלי להפעיל כח אכזרי נגד אחיותיהם, נשותיהם, בנותיהם? מתי הם יתחילו להתארגן כדי לשנות את העולם?

 

כן, הם ולא אנחנו. אנחנו את שלנו עשינו. כעסנו, הפגנו, התארגנו, הקמנו ארגונים, נלחמו למען חוקים חדשים, יסדנו מקלטים וקווי חירום. כתבנו מאמרים והקמנו לימודי נשים. גם סגרנו ארגונים, הפסדנו מכרזים, רבנו והתפייסנו, שינינו אסטרטגיות. הצלחנו וגם נכשלנו. אבל החברה שלנו ממשיכה להיות אלימה ובלתי נסבלת. אולי הגיע הזמן לקרוא לגברים לעשות מעשה להפסיק את האלימות בכלל ואת האלימות כלפי נשים בפרט? אולי הגיע הזמן להיאבק יחד על חברה חדשה? לא עוד חברת כנסת אחת או אפילו חמש עשרה, לא עוד שכר שווה לעבודה שאי אפשר להתפרנס ממנה, לא עוד חוקי ענישה שלא מונעים מעשי רצח. יש לנו הצלחות גדולות וקטנות בכל המישורים הללו. אבל החברה שלנו ממשיכה להיות אלימה ורוצחת. ואנחנו ממשיכות לתת שירותים לנפגעות/ים ולא לראות מי "זורק אותנו למים". באמת הגיע הזמן למהפכה.            

_____________

ד"ר חנה ספרן היא פעילה פמיניסטית, כותבת וחוקרת, מפגינה, מלמדת לימודי נשים ומיגדר, אמא, לסבית.

 

 

שילחי לחברה                                                      הגיבי על הכתבה 
 

שלום לך דר' חנה ספרן. בתי חמדתי הסבה את תשומת ליבי לאתר. הכתבה הראשונה שקראתי היא מ"עטך" והחלטתי להגיב .רעיון מבריק . אך האם תהיה תהודה לכך? עצוב שלא כתבו תגובה למאמרך. האם זה מראה משהו?


 

___________________________________________